|
שלום לכם,
שמי עמרי אלויירו,
אני אפרסם פה יצירות שונות שלי, ובמשך הזמן נראה לאן
זה יזרום. אתם מוזמנים להגיב לי ביקורות בונות
ורציניות, תודה, תהנו ותהיו בריאים.
זמן קצר לאחר שנהייתי יותר ערני, שמתי לב שאיני יכול לזוז
מפני שאני כבול בתלבושת מיוחדת לבנה עם חגורות הדוקות לרגליי,
בטני וידיי.
פעימות לבי החלו להאיץ. נתקפתי פחד גדול פתאום.
ניסיתי להיזכר אם אולי קרה משהו לפני שהתעוררתי, שגרם לכך שאני
אהיה פה.
|
לא מזמן, כשהלכתי ברחוב, שמעתי את שמך ברקע.
אני נשבע בחיי, נשבע ששמעתי אותו, לכן הסתובבתי לאחור...
|
האם תוכלו להסביר
איך הכל פה התחיל
איך נוצר האוויר
ומי המציא את הטיל
|
כל גופי נדרך בציפייה אליה,
ליבי פועם בי פעימות פראיות, רגלי מרחפות
באתי בערב באמצע החורף
|
חיכיתי בלי לזוז,
שעות על פני שעות
וכשהגיעה הגאות
טבעתי בדמעות
|
עומדת מול המראה
מתבוננת בבבואה, שלך
ואת בוכה
|
מסתכל אל תוך הים
איך הוא מסתדר לו שם
בו יש הרבה טיפות של מים
שמשקיפות על השמיים
|
השיר מתחיל בתוו סול
תזכרו שלא בסולם מי במול
עכשיו הגיע אמצע השורה
נגמר לו בית וכלום לא קרה
|
מה יותר כדאי ונכון?
האמת, הכנות? או שמא הצדק והיושר?...
|
עשרים-וארבע-שעות -
של שתיקה וכיבוד רצונך ברצף אחיד
מתוך רצון אמיתי להקשיב לך...
|
|
|
מה משותף
לתרנגולת ובטן?
קרקור |
|
