|
כמה הייתי רוצה להתעלם ממך, לברוח ממך, להרוג אותך, שרק לא
אראה אותי בתוכך...
|
לפעמים אני רוצה
שבתוך המוח שלי תהיה
מצלמה קטנה
לתעד את כל הטוב של חיי
|
אני נוזל
אני הופך אל הטינופת שמכסה
את הרצפה
את כל כתמי הדם את הצלקת הפתוחה
|
הכל אני אתן לך
כי את הכל רוצה
ובכל-זאת בלילות את נובחת
ואני צריך לקום ולטפל בך
|
רוח
בואי וכסי הכול בחול
אני חופשי
מדי
|
את מזיעה
את כל האושר
שואפת נושפת את עצמך
|
אני לא רוצה את החמלה שלכם! לא רוצה את הרחמים שלכם! אני לא
רוצה את הדגים שלכם, אני רוצה חכות! אני לא רוצה להיות אתם, רק
להיות שווה לכם!
|
וילדים רצים וצוחקים אני מוצאת רק בזיכרונות ילדות עמומים, וגם
זה רק אחרי חיפושים קדחתניים במסדרונות אפלים, מלאי מראות
שמעוותות את המציאות...
|
|
|
פוטרתי. כן.
אני. פוטרתי.
הייתם מאמינים?
אחרי כל מה
שעשיתי בשבילו?
הוא בא ואמר
שאחרי כל
השכלולים שהוא
עשה פה, וביננו,
אני עשיתי אותם,
אז יותר הוא לא
צריך יותר את
פועלו. אפילו
פיצויים הוא לא
שילם לי. לחם
עבודה, לחם
עבודה, לחם
עבודה!
פועלו של בועז
רימר |
|
