[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על עומר שקדאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי עומר שקדאל היוצרים המעריכים את עומר שקד
אוהב שינויים, דמות מלאה בצבעים.
עם הזמן מתגלה לעולם- והעולם לו.
בעבר כתב למגירה והחליט להוציא את מה שעל ליבו, רק
לבמה ולמבקריה, תרגישו מיוחדים לקרוא.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
"אני אעזוב אותך אם תאמרי לי שאת באמת אוהבת אותו", אמר יוגב,
שאהב את נועה. נועה היא ילדה בת שש עשרה וארבעה חודשים, שגרה
בעיר הגדולה. חייה מתנהלים בסביבה קבועה, שתי חברות טובות,
ענבר ומאיה, ועוד כמה אנשים שכולם קוראים להם 'חברים'...

אני עייף
עוד שקר שאני מספר לכולם
כי הם מכירים אותי כבן אדם עייף.
אולי זו עוד לבנה בחומה הענקית שמקיפה אותי?

אינטרוספקטיבי
"אתה יודע מה ההבדל בין אדם צעיר בנפש לבין אדם אשר נפשו
מזדקנת?"


לרשימת יצירות השירה החדשות
בלילה לפני שכולם נרדמים,
אני תמיד חושב על כל הדברים,
חברים, בגידות, שקרים, לא חסר לי סיפורים,
יש תמיד על מה לחשוב,
ממיין מי רע מי טוב,
ובסוף אני עייף - הולך לישון ומתעטף.

אהבה
מחייכת ולבי נפתח,
בוכה ולבי נקרע

בלדה
זה זמן לאהבה,
שלי היא לא כל כך טובה

הרהור
נשפר וניצור משהו מאוחד,
משהו שאין לכל אחד...

שואה
למה כמה שיותר אנשים באותה הרכבת?

וידוי
וזה חוזר לי בלילות כשאני לא נרדם,
צריך קצת סבלנות כדי להיות בנאדם

מדמיינת עצמה כמלכה אצילה,
גם ככה אני כבר מאוהב,
את יפה גם בלי כל התעמולה

ילדה יקרה שלי את לא יודעת כמה את חשובה לי

ביקורת
ואהבה זה המושג הכי מצחיק בלקסיקון,
שאם גילית פירושה - אתה יכול לכתוב מילון,
אתה יכול להיות שמח לכל ימי חייך,
כי פתרת סוגיה שהטרידה את אחיך.

חלום
וזה לא בריא לחיות באשליה
יותר מדי נקי בדירה שחורה
אתה נופל אבל מרגיש גבוה
אם לא תעצור אתה תתחיל לטבוע

תן חיוך רחב, תאהב, סמוך על עצמך,
ותזכור שאף אחד לא יעשה זאת בשבילך,
תלמד לתת מכל הלב, תעזור לחברים,
אל תחשוב שחוץ ממך - אין עוד אנשים.

מצב
תגידי מה את אומרת
שהחיים יפים
תגידי למה זה קשה
האנשים רעים
ותגידי באיזה מקום
אפשר מעט לנשום, לנוח

יחסים
cause I'm try to - impress you
there is nothing else I can do!

תחושתי
רואה שם אישה לבדה,
היא שם בפינה,
רעבה למעט אהבה...

בדידות
הילד בוכה לא שומעים,
השקט גובר הצרחה חלשה

נוסטלגיה
כמו פעם, נשיקות ארוכות
בלי חשבון לאף אחד

נוסטלגיה
זוכר את הכלב היפה של השכן
שנבח כל בוקר והעיר את ההורים
זוכר את הכאב שבו נופלת השן
מרגיש איך לאט עוברים השנים

אלוהים
ונביט כולם למעלה ונראה סערה,
ונדע שמשהו טוב יקרה.
כי יודעים אנחנו כל נסייך ונפלאותיך
מבשר הוא על הטל

בלדה
השלכת מנשבת,
והרוח מרחיקה,
את העלים היא מסלקת,
ואחר-כך מחזירה.

זה לא יורד עם הגשם,
זה לא חולף עם הרוח

זכרונות
אל תפסיקי לחשוב,
לא תספיקי לכתוב,
גם ברע גם בטוב,
לפעמים לא משתלם לאהוב.

אהבה
אני יודע שלנצח את תהיי שם אבודה,
בן אדם הורס כל מה שפעם הוא בנה,
ואין לי קול אבל יש לי כוונה
ואין בי כוח אבל יש בי נשמה

יחסים
היא בטוחה שהוא בטוח ששניהם מאוהבים,
כשזה מתחיל להסתבך הם מתחילים לחצות קווים

הרהור
"אולי ביום מן הימים,
אדע שאלה החיים,
יש חזקים יש חלשים,
אבל כולנו מנסים"

יחסים
היא באה לבקר,
הפעם, עם אדם אחר,
הגוף עומד להישבר והיא אומרת לי:

אהבה
אני שובר שתיקה
הוא חי בחלום
בלי אהבה, אין הגיון
הוא נמצא בבועה

בדידות
איזו סיבה יש להיות שמחים?
שירים עצובים,
פרחים נבולים,
דמעות שחונקות,
מכות יבשות,
בנות עם סמים,
סמים עם בנות,

מצב
תתעורר, תפקח עיניים, תסתכל על אחרים,
תלמד ת'טעויות של אבא ותמנע מהילדים,
לא תאמין אז לא תצליח זו שיטה מאוד פשוטה,
שדוגלת ברצון וגם קצת כח אמונה

בדידות
גופי כמו פרח נבול
שלא השקוהו באהבה
וליבי? נחדרו וילונות חדריו
והרצפה מלאה בדם.

אהבה
פרחי יופייך
מורדים בי והולמים בי,
פותחים את הפצעים שנסגרו.
ורק קולך
נשאר חקוק בלב,
מזכיר את המילים שנאמרו.

בדידות
בחיים בלי מחיר, אין הנחות,
מה שכואב לי עדיף לא לראות,
פצע בלי דם, ורגש עוד חם,
שיר שנכתב יישאר מיותם.

בדידות
דפיקות יש בדלת וצלצול פעמון,
הפתעה לגברת אך לא נעימה

ייסורים
אל החלומות, אם אפשר לבקש,
אולי קצת תמים אך ודאי לא טיפש,
הפקדתי אוצר בארמון המרומים,
התסכים לשמור לי עליה, אלוהים?

מצב
כשאין צרות ואין סיבה לדאוג כבר,
יושב לי במרפסת, מעשן,
עמוק מאוד בלב אני יודע:
זה רק עניין של זמן שנתחתן."

יחסים
העצים שמחבקים אותי כשאת לא כאן,
השמיים שדוחפים אותי כשאני רק אחד

יחסים
ושוב אתה נקרע,
בין הרצון להחלטה,
בין מציאות לבין דמיון,
בין החיים שלך לבין החיים שלה,
להישאר אתה ולהשלים עם הכאב,
או לתת לה את הכוח לשחק לך בלב.

אהבה
וכשניגבתי את הדמעות, לא רציתי עוד לבכות,
רק שאז בדיוק הגעת ואז התחילה מלחמה

רוצי הכי מהר שאת יכולה,
אין לך מה להביט לאחור,
הגשימי החלום, געי בלא נודע,
נשבעתי שרק אותך אזכור.

עצב
אני ישנה וליבי נסגר,
לצערי כל חלום מוביל אל מחר,
אין בי שמחה, גם לא טעם מר,
אז אמא, תגידי, זה עוד לא מאוחר

שתי עיניים דומעות מהולות בשמחה,
מסבירות זו לזו, מבקשות אהבה,
כשנשברת שתיקה בתנועות לא ברורות,
כשנמחית עוד דמעה בין ימים ללילות.

יצרה לה רקע ועלילה,
התחילה לשחק בהצגה.
כמו משחק של תפקידים,
שינתה יותר מדי דברים

הומור
לא סגרת את הפה לרגע,
וכשסגרת היתה דממה ארוכה,
אפילו ציוץ ציפור לא נשמע,
חשבתי לרגע שכולם אילמים או שאני חירש.

מצב
בסוף תתרגל להכל,
תוכל ליהנות גם ללא אלכוהול,
חברים שברחו לך שלשום ואתמול,
היום ומחר לא יתנו לך ליפול.

אהבה
עוד קיר ענק, עוד חומה גבוהה,
שאני לבד לא מסתדר,
לא יכול לעבור.
כמה בדידות וכמה לבד

רוחצת בנהרות, והעיניים כה בהירות,
לחשי לי כמה סודות, היפה בנערות.
בואי אל חיי,
בואי אל חיי.

הרהור
"תמיד אישה," אמרה ילדה,
או שאולי בעצם לא?
"זה כמו בלון גדול שחור"
אז בחרתי פשוט לא לבחור.

אינטרוספקטיבי
געגועים לנעורים,
מבלי לספור את הצעדים,
בלי אהבות אך עם שקרים,
כלום לא חשוב, בסוף מתים.

שיר ישן מהבית,
שיר ששרנו בגן,
שיר עם יונה ועץ זית,
שיר לשלום בעולם,

בעולם שלך,
האם יש בו מים ונחלים?
האם שומעים את רעש הגלים?
והחופים מצוירים בבורות וארמונות,

מצב
טיפה חולה והם עושים אותך גוסס,
לא מתפלל אבל מחכה לאיזה נס,
שניים סוכר, מעט חלב, הרבה קפה

עצב
שכבתי במיטה, והכל הסתובב,
נהיה לי חם,
זיעה פקדה את רגליי,
הרבה אנשים,

געגוע
עשיתי כביסה, תליתי בגדים,
הדלקתי קומקום והמים רותחים,
ערכתי שולחן, ניקיתי כלים,
אבל בלעדייך,

מצב
שוב רואים דברים לא ברורים
באופק המטעה והרחוק
וכמה שמתרכזים ככה מפספסים,
ורועדות כל כך האצבעות
מלכתוב שירים בגשם
תתפתח הנשמה שבפנים

אהבה
רציתי לחלום
אותך
אבל הלילות קצרים

כמיהה
כמו ציפור מכושפת,
כמו מלאך בלי כנפיים,
יושב לי לבד ומחכה לך
בינתיים.

בדידות
מרגיש שהוא פספס
עוד הזדמנות להתאהב...

כשאני לא נרדם, אני מתחיל לכתוב,
וזה נהיה מוגזם וגם מתחיל לכאוב,
ואני קם מוקדם ומנסה לחשוב
על מה היה לי רע ונהיה לי טוב.

געגוע
לא סלחתי כי כאב לי עד דמעות
רציתי לנקום כי שכחתי לאהוב
התביישתי לא העזתי להראות
את התמונות שלה, עם החברות...

וכשיהיו לי גוזלים אדע לפרוש להם כנפיים,
אומר להם מילה, שתיקח אותם לשמיים

בדידות
הדגל ששורד את הרוח,
הנר שעומד בחלון,
העייף המבקש רק לנוח,
העולם שמאחורי הווילון.

מצב
מערכת ויתורים, המלצות מחברים,
אולי זה לא הכי נעים,
אבל בטוח
שתחיי עם זה.

בלדה
עם כוח שאת הענקת לי,
וחלום שנשאר לי בלב,
התקווה אליה קוראת לי,
אז אמשיך גם למרות הכאב.

משהו מיוחד,
שאין לאחרים

ייסורים
הקשבתי לכל מה שרצית לומר,
אחרי הרבה מאוד שנים
זה כל מה שנשאר,
רק המכות מההורים

עצב
השמיים ריקים
מתחושות ומאורות

הרהור
אור מאיר, ואור חזק מסנוור,
ואם לא תנסה אתה לא תיזכר

אהבה
היא לא היתה שם כשצריך זו אשליה מתוקה,
שנמשכת כבר שנים - זה הופך למחלה.

פתח את השער וכנס לזה חזק,
תפתח תאלבום ותנקה ת'אבק,
תן לראש לחשוב, תתנתק,
תמהר כי השעון מתקתק...

אינטרוספקטיבי
לא תמיד יש הזדמנות,
לתקן את הטעות...

הרהור
בן אדם אחד, קטן,
מושך לו בחוטים,
צובע גם גוזר,
ממש בלי רחמים.

בדידות
כי כשקר לך את באה אלי,
ושותה ובוכה וצועקת,
חיבוק מחמם לך הקדשתי
וחזרת אל הקור והשקט.

עיניים כחולות ושיער בלונדיני,
יש לו מטר שמונים וקצת

מצב
חלומות אחרים,
בלי למות מכאבים,
מצייר לי הרבה ציורים,
הפנים שלך,

הרהור
חמש בבוקר, נשארה עוד שעה,
הסיוט יגמר, תיספג הזיעה,
שירים מלחיצים שהרדיו מנגן,
פוחד מעצמי, לא מפסיק לעשן.

אהבה
ליבי נשבר,
הכל נגמר,
חצי חלום
חצי סיוט עבר!

זכרונות
במקומות רחוקים, בין היערות,
חיפשתי לי שתי עיניים חומות,
בכי של אושר, חיבוק חם וטוב,
למדתי ממך איך באמת לאהוב.

מצב
לחיות כמו בסרטים בלי טעם לחיים,
ואז רק להבין שכשאפשר אז ממשיכים,
מתי תרים את היד ותעזור לחבר?
אולי תעצור בצד ותהיה זה שעוזר.

עצב
ידעתי שהיא הולכת לבכות,
הרגש שלט בה והיא נפצעה.

וידוי
מרגיש שכולם כאן נגדי אבל יש משהו שהסתרתי,
צבא קטן, צבא שלי, עליו אף פעם לא דיברתי

אתה תחשוב דקה לבד, ותסיק את המסקנות,
שכל מה שצריך זה רק מספר הזדמנויות

כאב
וזה הזמן להרגיש שאני בודד,
מפחד מהתחלות ומתחיל כבר לפחד,
כואב לי רק בלילה,
כשאני נזכר שאני כלום.

בדידות
כוח ומוח זה לא מסתדר,
זקן מקוצץ ושפם של שוטר,
אנשים, חברים, זה הכל משתנה,
חיילים ישנים, קנה מול קנה.

ייסורים
כמו עוף ללא כנפיים, כמו איש ללא חיים,
גופה שצפה על המים ושוב בעיתונים

מצב
זה לא הגיל שיש תמיכה מכל כיוון בכל שעה,
אל תתפתה, אל תתקרב זה ממכר עוד נגיעה

דיאלוג
הגוף מלא בדם מרסיסים של אכזבה,
אתה נותן מבט קדימה אבל לא זאת המטרה,
נפתחת בשניה אל מול כל העולם,
וכשנדחקת לפינה צללת אל הים

הרהור
"כשתדע לקבל גם את את האחר,
כשתדע לקבל, אבל לתת מעט יותר"

ייסורים
כשרציתי לחבק אותה,
העיניים כבו

מצב
שוטף את פניו במים קרים,
אודם וסומק, לכיור הם נוזלים

ייסורים
נתליתי על חוט שערה,
ברחתי,
חשבתי שאין אהבה,
צדקתי,
המשכתי למרות מה שקרה,
הזעתי,
ידעתי שאין לי בררה.

מצב
הבטחתי לעצמי, אני אלך לישון מוקדם,
לא כי אני עייף, כי אני כבר לא בן אדם,
אני לא מספיק לחלום ואני כבר מתעורר,
אולי התחלתי להבין שלכתוב כבר לא עוזר?!

אהבה
רק להתבונן בך עד אור הבוקר,
לילה שיגרום לי לבכות, ומאושר,
לשמוח, לשכוח, לקבל אהבה,
לגעת, לדעת, שאת היחידה.

הרהור
עייפות חדשה פתאום נראית על הפנים,
תמהיל של עצב ושל אושר ששוטף את הקמטים,
כל סיום הוא התחלה, לך תדע אם חדשה,
בין אמת לבין השקר יש מילים בלי מנגינה.

בדידות
אפשר לראות את החיים,
בכל מיני דרכים,
עצובים, מהירים,
רגעים שחולפים.

אכזבה
לו הייתי עמוד גבוה,
הייתי משריף על הנוף הרגוע
ולפעמים סוער,
אחרי יום של שמש,

נשאר לך ליזום, לתכנן ולצייר,
לדעת שמתישהו הסיפור ייגמר

זה כמו לחיות בשביל מישהו אחר,
לדעת שתמיד אתה צריך לרצות יותר,

אכזבה
אני שומע את השיר
עוצם את העיניים
לא רוצה להבין
רק לנשוך את השפתיים
להמשיך להאמין
במילים ומנגינות

מי זאת שדואגת, היא כבר לא ילדה,
כותבת את שעל ליבה,
יושבת שם אך לא בוכה,
תרגיש מה היא עושה לך.

הרהור
בעולם בוגדני אני משהו זמני,
אז בחרתי לכתוב עוד שיר הגיוני,
חיוכים של צבועים, הכל טוב ונחמד,
למטבע שלי יש רק צד אחד.

בדידות
טבעתי כבר בים,
ריחפתי באוויר,
צנחתי מלמעלה,
ועודני כה שביר.

הרהור
וזה פוגע לגלות שהפעם היא עייפה,
וזה פוגע לגלות שהפעם היא ישנה.

מצב
כשהראש לא מתפקד, והלב פשוט עומד,
זה משהו מבפנים שממשיך להתמרד.

והיא לא ממש חוששת מלראות את המחר,
לשקר, לאהוב, זה בדיוק אותו דבר

אהבה
לא אחלוק אותך עם אף אחד,
מגשימת החלומות הפרטית שלי,
נמות בחיבוק,
על גג העולם,

בלדה
רוצה חירות, רוצה לפרוח,
להיות בהרגשה טובה,
חושבים שהיא מבלבלת ת'מוח,
כמה שהדרך מכאיבה...

געגוע
ואם יום אחד לא אגיע,
ותרגישי שאני חסר

זכרונות
מזמן לא דיברנו, עלייך ועליי,
מה עשית איתי ביחד ומה עשית בלעדיי,
הרגעים האלה יחד, לא ברור ולא מוגדר,
מסכם תקופה קצרה של מאתמול ועד מחר.

געגוע
עומד ומחכה,
שאלוהים יבוא לקחת אותי,
והשמיים עוד בוערים

אהבה
החיוך שלה מזיל דמעות בעיניי,
פנים כל כך יפות לא ראיתי בחיי,
כל דבר שתרצי אהיה בשבילך
אם תגידי לי 'לא' אני אקום ואלך.

מצב
מסכם את חיי,
אין הצלחות,
ידיים ריקות בתוך שק הפתעות,
מכל זווית ומכל מבט,

מצב
"משפחה מקולקלת" כתוב בכניסה,
תלינו גם שלט שאבא עשה,
ועולים ויורדים עם הזמן שעובר,
משפחה מקולקלת, אין עם מי לדבר.

הרהור
כשהתשוקה שבך נעלמת,
ואין גם מטרות,
לא נפתחת שום דלת

והחור שזה השאיר לא יסתם כל כך מהר
אז הוא רוצה להשתנות ולהתחיל קצת לוותר

עצב
הוציא לך סכין הוצאת לו שתיים
מצמיד אותה לגרון, מוציא לו ת'עיניים!

עצב
אין פה מקום לאנשים,
אין פה מקום לחלומות,
קשה מאוד להגשים,
וקשה מאוד לחיות.

מצב
מדליק את המחשב ומתחיל לכתוב שירים,
על חברים על משפחה ועל עוד כל מיני שקרים

המילים, האותיות, האמת והשירים,
הם התקווה היחידה שנשארה לו בחיים...

אז הוא החליט לשכור סירה,
לא גדולה לא יקרה

יחסים
להתאמץ ולהקריב, את הלב ואת הזמן,
בשביל משהו קצת הזוי, בשביל משהו די קטן

אהבה
ועכשיו מיואש הוא שוכב במיטה,
משמרת ירח, האור כבר כבה,
לא נרדם, מחשבות לא נותנות לו לישון,
הוא קם קצת עצוב, ומביט בשעון.

חלום
הוא יודע לנגן אבל רוצה יותר לכתוב,
כי אז הראש שלו עסוק ולא צריך יותר לחשוב

מצב
הוא מפחד להיות לבד, אז הוא מהר מאוד נרדם,
לא מפסיק גם כשכואב, גם כשמתחיל לרדת דם

מצב
נחירות של זקנה, וכרס קטנה,
עוד תכנית טלוויזיה, נרדם בכורסה,
מחשבות לא טובות, היום לא עובר,
רואה ציפורים משחקות בחצר.

ייסורים
אני רוצה לראות אותך, לראות על מה את חולמת
אני מבקש רק לדבר אבל את שוב נעלמת

בדידות
שחור מתחת לעיניים לטשטש את הקמטים,
אודם בשפתיים, היא אוסף של צבעים,
החליפי את בגדייך, התבשמי במי ורדים,
הסירי מעליך ת'חששות ות'פחדים.

וצ'ך לא נושך,
זה רק שלט מזהיר,
שלו לא יפריע,
כל אדם מן העיר...

מצב
פרק חדש מתחיל בחיים
בלי אמא, בלי אבא, בלי הרבה חברים

להיענש על חטאים שנעשו בכוונה,
גם כשהיינו שיכורים במסיבה של סוף שנה

יחסים
בכל מעבר יש סוג של סיום,
היא רוצה לשנות ואני קצת אטום

יחסים
שוכבת במיטה ולא מאמינה למה שכתוב,
בודקת פעמיים והמבט נהיה עצוב

ייסורים
יש דברים שלא ראית,
וכנראה שלא תראה

ביקורת
ומבפנים ממשיך לגדול,
שינויים קטנים קורים

רק אל תגידי שצריך כשרון,
שני דפים ממחברת ועט עפרון,
החיים מוזרים וחסרי הגיון,
מרוב עייפות אין לי כוח לישון.

תבין בלב שלם,
שרק בסוף זה ישתלם

יחסים
אתה רואה מבחוץ וזה שונה מבפנים,
אז אל תסיק מסקנות לגבי אחרים

זכרונות
אסור לך לדבר,
גם אם תלכי יותר מהר
זה לא עומד להיגמר,
רק עוד מכה אחת,

נוסטלגיה
פה טעות, שם שגיאה
נשברה והתעייפה
תמיד אמרו זה לא נורא
אז מה אם היא יפה?!

אהבה
ועכשיו כשהוא חושב, איתך הוא לא היה רעב,
מתפנק בין זרועותייך ומרגיש שהוא אוהב,
ניצוצות של אהבה כשהשפתיים נפגשות,
כשהוא רואה את התמונות שוב עולים הזיכרונות

ייסורים
ואם את שומעת את המילים,
תושיטי ידיים בלי רחמים,
תני לי לחוש במגע מלאכים,
תתני לי סימן שעלייך שומרים.

והוא תמיד מרגיש אם משהו עומד לקרות,
יש לו חוש שישי, ועיניים מדברות

אין כבר טעם בפה, אין כבר אור בעיניים,
על הצמיד מזהב לא ויתרו הידיים,
שרשרת יורדת מצוואר דיי אדום,
לא מפסיק לישון ולא מצליח לחלום

געגוע
שנתיים בלעדייך,
ולא סיפרת לי מה איתך

אהבה
שרה על חיים, על מקומות מאושרים,
שם גם אמא לא לוחצת ויש שני אחים תומכים,
בלי סיכונים מיותרים, מאהבות וריגושים,
קופסת סיגריות ומצית, ביחד תשע עשרה תשעים.

אולי אכתוב עוד כמה שירים,
אולי כן ואולי לא,
אולי אצליח לשלוט במחשבות,
אולי ישובו התקוות,

גורל
ואז באמצע הלילה היא מתעוררת יחפה,
מחליפה את הכותונת לשמלה יותר יפה

אכזבה
עוד טיוטה מתקמטת בדרך לפח,
שתיתי, ניסיתי, הלב לא נפתח,
הייתי די טוב אבל זה העולם,
טעות קטנטנה שתדליק את כולם,

תחושתי
להתחבר שוב אל הרגש שאהב לעזור,
להפתח לאנשים ולדעת לעצור,
להתבונן ולהביט על מה שיש בפנים,
ההרגשה הזו מוכרת מלפני כמה שנים

אכזבה
תני עוד כח בידי
אל תלכי על סף דמעות
מתפלל לאלוקיי
תן לי רק עוד שתי דקות


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אנחנו מטומטמים ואתה מבין הכל,
אבל בנתיים אנחנו שורדים,
ואתה ממשיך לסבול...

יסורים
ואת, אמא יקרה,
למה לבכות על חלב שנשפך?
למה לחכות לגוזל שנלקח?

התבגרות
יש הפתעות בסיפור.
המשחק הזה נהיה מכור.
נגמר החשק לשחק.
הנה אני שוב שותק.
נכנס לתוך בועה קטנה,
קצת סגולה אולי כחולה.
יש בה משהו מיוחד,
ואין את זה לכל אחד.

הרהור
"יש לו לחש שממכר, האופק נראה כל כך מבטיח,
בהתחלה הוא רגוע, לעולם לא תראה כמה מסוכן הוא בעומק..."

"זיעה, קרה, נהייתי המום, שוב אני באותו המקום..."

"אם הייתי יכול לספר לך דברים חשובים, כי זה מה שמספרים לך, אז
הייתי מספר שהדבר שהכי הייתי רוצה זה..."

זכרונות
לפעמים החיים האלה מעייפים כל כך שאתה נהיה עצוב
עצוב, לא בגלל שיש סיבה להיות עצוב
אלא בגלל שאין לך סיבה אחרת להיות שמח.

הרהור
מה הדרך הנכונה שבה האדם צריך לבחור בחייו?
האם יש לו תפקיד מסוים בעולם הזה בכלל?
והאם המושג שנקרא 'גורל' זה דבר שקיים?
מה זה מלאך? ומה זה שטן?
תגידו לי! אני כבר לא ילד קטן!




אדם וחוה לא היו
יהודים!

(מערבל בטון, לא
פרובוקטור, פשוט
מציין עובדות).


תרומה לבמה





יוצר מס' 40554. בבמה מאז 18/8/04 19:41

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעומר שקד
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה