[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עומר שחר

סובל מפיצול אישיות חמור אך לרוב נחמד.
אתם תחליטו מה אתם רואים בו,והוא ישמח עם כל תגובה
ואף יגיב.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הוא הלך בין שדות של פרחים, מחפש משהו שאינו יודע מהו אך למרות
זאת מחפש.
הוא ישב ובכה.

אני שוב מאונן סתם כדי להעביר את הזמן, אפילו לא גומר, אלא
מתרגל על יבש. ממש כמו בצבא, יש תרגיל ברטוב ויש ביבש, שאני
מאונן בלי טיפת חרמנות אז זה על יבש, סתם הורג זמן.

לקח לי שבועיים להבין שאני מת, עוד חודשיים עברו עד שעיכלתי את
זה, עכשיו אחרי שנתיים כבר לא איכפת לי.
האמת די משעמם פה גן-עדן זה בכלל לא מה שחושבים.

קניתי לי ארטיק לימון והתחלתי ללקק בהנאה,איזה כלב אחד הסתכל
עלי במבט עצוב אז נתתי לו חצי. תוך שניה הוא חיסל אותו.
הוא בא אחרי הביתה , כנראה מצאתי חן בעיניו.

אני מביטה בו, הוא מביט בי, אני יודעת שהוא משקר לי שוב, כמו
תמיד.
מחייך את החיוך המקסים שלו וחורץ לי לשון מפתה, אני כל -כך
שונאת אותו באותו הרגע, אבל חושקת בו בטירוף.

בהתחלה היינו יחד, שלושה אך בעיני רק שניים, כאשר הפכנו לארבעה
התחלתי לתהות. הוא הופיע משום מקום זוחל כמו נחש מיומן לעבר
הטרף, והיא מצידה אהבה להיות העכבר. ואני חשבתי שמצאתי לביאה
לוחמת, החלטתי להילחם הרי האריה כל תפקידו הוא להגן על הלביאה.

בשעה שתיים בלילה נישמע פיצוץ עז והחלונות בחדר רעדו, כעבור
שניה קראו לאנשים בכריזה.
למה לעזאזל אני ער בשעה כזו? חשבתי לעצמי אך לא מצאתי תשובה,
ועכשיו אני בטח לא אצליח להירדם. כולם מסביבי ישנים, איך הם
מסוגלים לישון בכלל?

הוא מדליק עוד סיגריה.
מה יש לו לעשות כבר חוץ מלעשן? לא עובד, לא לומד, יושב מול
המאוורר והזיעה מחליקה לה על הכרס.


לרשימת יצירות השירה החדשות
עתיד לא נראה
כי איננו קיים
הווה כבר רחוק
עבר נעלם

בערב אביב
כשהרוח תנשב סביב
אזכור אותך לעד
המלאך המיועד

לילות ארוכים ללא ירח
אני לא נרדם

יש אלוהים?
אני לא מאמין בו
אבל שאני רוצה
אני מדבר אליו

שא רגליים ועיניים
הבט למעלה לשמיים
תתפוס את החלום
שיבוא היום
אל תיתן לעצמך לברוח

או שאין לך
או שיש יותר מידי
לבן או שחור
אין אפור

בקצה העולם פגשתי פיה
עם פנים ורודות אלי חייכה
אמרה לי: "שב, הרגע,
תנוח כי הגעת לשלווה

עוטף את עצמי
בחיבוק דמיוני
ולרגע זו את
ולא אני

וטוב לי כך
למרות שזה הורג
וטוב לי כך
למרות שאני פחות חי ממת
לא רוצה את הלבד
אבל לא רוצה באמת.

בחלומותי כבר עשיתי הכל
ביקרתי במקומות שקיימים רק באגדות
היה לי הכל מכל וכל
הייתי מלך של עולם מוזהב
ושלטתי בשאול

עם כל שנה הכאב מתקהה
עם כל שנה הזיכרון מטשטש
עד שאתה כבר לא רוצה בו
בכל שנה אתה פוגש פחות אנשים
רואה כיצד הם ממשיכים הלאה
ושוכחים

את שם
מחייכת לעצמך
תמיד עם חיוך
שגורם לי לחייך

קר לי.
אני נאנח וכותב.

ביום השלישי לנפילת המלך
יצאה בת קול וקראה:
"עורו אחי והביטו
הסתכלו על עצמכם במראה
מה אתם רואים מול העיניים?
תנים חושפי שיניים
מלך זהב לכם היה
מהי הטובה?"

אנשים באים
ואנשים הולכים
אט אט נגמרים כל החיים

קצרצר
בעולם קר ללא כלום
טבעת נופלת

הכל כבר נחשף
הנני עירום
ואין עלה תאנה

פרח בודד על גבעה
מביט בתמיהה לתהום
חושב מה יש שם למטה
ואולי יברר זאת היום

התחלת הסוף
מעוררת בי רגשות מעורבים
מי אני ומה אני
ומיהו אלוהים

נטול רגשות אשמה
הבטתי לאחור
הישרתי מבטי לעיני המוות

בגופה של סתיו
סערות מתחוללות
בראשה
דמיונות משתוללים

פה אני נופל
ופה אני קם
תקומתי מוטלת
באורך נשימתי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
בכל פעם שאני נזכר
אני בוכה
והדמעות כמו גשם
ואני, אני לא רוצה לבכות

אני רוצה לספר לכם על אפרת...




שאלה קיומית:
אפשר להרוג
בנאדם עם ארנק?



חתול מכה שנית


תרומה לבמה





יוצר מס' 2060. בבמה מאז 16/3/01 23:44

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעומר שחר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה