|
Opoios
יליד 86'. מעביר את זמני בין הצבא לחיים, עם זיקה
ברורה לחיים.
אני כבר רואה את קצה המקדש. המדרגה האחרונה ממש מעליי. רק
להושיט יד...
התעוררתי בבהלה.
|
הגלגל מסתובב ואת באוויר
מתפתלת סביבו כמו דג זהב
השוחה סביב לסלע.
|
הקילוף הזה כואב. כואב להודות,
העור כחול מהפגיעה. פצע פתוח
ממה שכבר לא חלק ממני.
|
מוזר שפתאום מצאתי את עצמי מחבק אותך, כאן במקום הזה. רק
אלוהים יודע מה אנחנו עושים כאן.
|
|
|
אם הייתי
פלסטינאי לא
הייתי אוכל
אגוזים,
דובדבנים,חרובים
וכל מה שעלול
להזכיר לי
יחידות
מובחרות...
"הזיתים
הכבושים" מתוך
"הדיאטה
הפלסטינאית". |
|
