|
1985, אם מישהו תהה.
עומר ר ב י ב
הוא ילד חביב
הוא נולד באביב
כשהפרחים סביב
(אבא, גיל... 7?)
ולא נצליח
בדיבור שמתקמט
תגידי - מילים.
ואומר - פחד.
|
באלף ואחת סיוטים
גילינו
שתיקה
של
אני ואתה.
|
דגי דג דג דגידג. שוחה בים
ופותר שאלות בחשבון האינפיטסימלי
|
את חיי הבדידות אני חי בחדר
קטן בקומה גבוהה בתל אביב ובבסיס
צבאי.
|
לתום היה מבט של "עכשיו אנחנו הולכים להיות מסוגלים להתעמק"
שאפילו טל אהב
ואני נבלעתי
|
|
|
מאוד עצוב לי
שאביה האיום כבר
לא מכיר אותי,
אני יושב וניזכר
בתקופה היפה
שהייתה לנו,
זה היה הרבה
לפניי רצח
רבין!
מי חשב אז שמשהו
כזה יכול
לקרות!
ואני אפילו זוכר
איזו ג'ינג'ית
שסובבה לו את
הראש!
מצחיק איך נשים
מפרקות חברויות
של שנים!
יגאל עמיר, בטוח
מתמיד בנוסטלגיה
המשותפת לו
ולאביה הלא כל
כך איום כמו
שהוא חושב שהוא. |
|
