|
יותר מכל מאפיינת אותי המיטה,
או הכסא במשרד,
כי שניהם קיבלו את הצורה של התחת שלי.
ואז חיוך של פחד קטן עולה על פנינו...
|
"תגיד ילד, אתה ידוע שכל בוקר שני נערים עוקבים אחריך כל הדרך
לבית-הספר?" אמר בומבה ולקח שאכטה נוספת מהטיים.
|
בזמן העבודה הלכתי לחפש בננות מתוקות. כמעט והתבאסתי כשלא היה
בחנות אבל המשכתי לחפש עד שמצאתי. זה יהיה שווה את זה. עכשיו
הבננות מחכות בתיק. כשניפגש אני אגיש לך אותם כמו זר פרחים.
|
איכשהו אני תמיד מגיע למצב הזה של "החבר הכי טוב". המצב שבו
הלך הסיכוי לקשר וזהו, האובייקט מהצד השני רואה בך כחבר ותו
לא. לא שזה רע. מה גם שלפעמים זו המטרה שלי.
|
כל הערב אני מסתכל עליה, מקווה שלשנייה אחת היא תסתכל עלי.
מקווה שפתאום היא תבין עד כמה היא טעתה ותרוץ אליי, עם חיוך
דבילי וחזה קופץ. וברגע שהיא תתקרב היא תעצור ככה שהאף שלי יגע
בשלה, והיא תלחש לי קרוב קרוב עד כמה שהיא אוהבת אותי ושהיא
רוצה אותי.
|
התיישבתי על הבר בפאב וחיכיתי לחצי ליטר גינס שתעביר לי את
מועקת היום הנוראית. כל אותו הזמן העיניים שלי נעו לעבר האנשים
שהיו בפאב. לצערי מספר האנשים היה מועט, מה שגרם לעיניים שלי
לחזור להביט לברמן בעיניים, במבט של כלב עצוב.
|
אני זוכר איך תמיד בחזרות היתה התרגשות, תמיד מישהו החסיר משפט
פה משפט שם
|
זה שוב אני והוא, רק הפעם בגרסא הוליוודית, או אולי לפחות זה
נראה ככה.
|
אחרי שתי דקות של היסוסים ולחשושים בין כולם, קמה דפנה מהספה
והחלה מתקרבת לכיווני. "אתה רוצה לרקוד?" היא שאלה אותי. דפנה
מלכת הכיתה מזמינה אותי לרקוד, מי היה מאמין.
|
עד לא מזמן הייתה לי חברה קבועה. אני לא מאלה שמחליפים בנות
כמו גרביים. להפך, אני אוהב להישאר עם אותם גרביים כמה שיותר
זמן. המטאפורה הזו מסריחה, אבל זה נכון.
|
חותך את חתיכת העובש מהגבינה הצהובה, מורח קצת חמאת שום שמיר,
חותך עגבנייה לפרוסות דקות, כמובן שבלי הירוק שלמעלה.
שם הכל על שלוש פרוסות של לחם, עשר דקות בטוסטר-אובן, 250
מעלות חום, ותאמינו לי - אפילו רות סירקיס לא הייתה מצליחה
לעשות טוסטים כאלה.
|
אה, נאנחתי, אם היה זה כה פשוט לומר את הכל למי שבאמת רציתי
שישמע, אם הוא רק היה כאן עכשיו. ריבונו של עולם, זהרתי משום
מקום אל אף אחד.
שחיתי באוקיינוס השקט שהיה לאחר מכן. התחלתי בורח מהמבטים
המסכנים המרחמים שהופנו אלי. קמתי מהספה מבלי לעצור ונתקלתי
בשרפרף,
|
אדם הוא דמעה של עצמו
של כולם של החיים
אדם הוא דמעה כשבוכים
כשצוחקים
|
אם תקשיבו חזק תשמעו
רקיעות של ילדה שרוקדת...
ואחר-כך תשמעו בגרמנית צעקה
|
תגידו מותר לי לבכות?
בבקשה תגידו לי כן
ואולי תעזרו לי לבכות
כן תעזרו גם להן
|
אם העולם היה כמו שרציתי
לא בטוח שהייתי מרוצה
יכול להיות שזה היה גן-עדן
או גיהנום בכל קצה
|
הבקרוב זה מה שיש
הבקרוב הוא ההווה
עוד מעט יתחיל הסרט
כך לפחות אני מקווה
|
ויתרתי ופגעת בי
עכשיו אני זה שהולך
בורח ממי שאת ילדה
אני בורח ממך
|
אף פעם לא חשבתי מה קורה אתו אחרי,
אני מניח שהוא מפסיק אז להאיר,
יורד לקרקע ומפסיק להתקיים.
|
התחלתי ללכת קדימה,
ולראות מה יהיה איתי.
|
מתוך שיר שנכתב בדמעות
או סיפור על בחורה שאהבתי
בתוך שורות ישרות כתב מבולגן
ישנו העולם שיצרתי
|
מילים בלי תפיסה תלויות באוויר
מילים בנהר היגון
מילים חשובות בלי שום ייחוס
מילים לאדם לא נכון
|
בחצי חיוך מסתבר
העתיד צוחק מבפנים
|
להסתכל קדימה לעבר אולי מה שבא...
|
ויש הצינים שאומרים שפעם ראשונה
|
בינתיים אצלי אומר פסיכולוג רציני
הפסיכי זה סתם מסיכה
|
תני לי אותך כמו שאת ויותר
ואל תשתני בשבילי
תני לי להיות איתך כמו שרק את
תני לך להיות איתי
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
שלישיית המשפטים
המעגליים ביותר
בעולם:
1) המשפט הבא
הוא נכון.
2) המשפט הבא
הוא אינו נכון
3) פרדוקסים
יכולים להתקיים. |
|
