|
אני יליד 79, סטודנט לתואר ראשון בחוג
לכל-מיני-דברים-מעניינים של האוניברסיטה העברית.
לאי בודד הייתי לוקח איתי את סידהרתא גאוטמה, ר'
נחמן מברסלב, נתן אלתרמן, ישעיהו ליבוביץ ודויד
גרוסמן.
איך פעלת היום למען קץ הכיבוש?
מחר,
כשיתמוסס השלג,
צאו ולקטו חיטה.
|
כבר היה קרוב לביתו כשראה בשמשת המכונית כוכב נופל.
|
(פורסם כטור אישי בגיליון מס' 2 של "דג-אנונימי?")
איך אתה מעדיף את השירה שלך? בוטה או מעודנת? אלימה ובועטת או
מלטפת? ארצית ומוחשית או רוחנית? סוערת או מיושבת?
אינסטינקטיבית או מחושבת? גסה או רגישה? פרימיטיבית או
מתוחכמת? עוצמתית או מעמיקה?
|
(פורסם כטור אישי בגיליון מס' 3 של "דג-אנונימי?")
בשורות הבאות אני מתכוון לעסוק בשיר "הזמן האמיתי (שירת
הגרביטציה)" של דורי מנור, מתוך מגמה לגלות מה יש לו לומר על
הפולמוס הנושן זך-אלתרמן ועל הפולמוס המתחדש זך-מנור.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
אפשר לעשות סטנד
אפ?
יש לי חמש
דקות!
נו...,
אבל למה?
איזה בני אדם
חארות, לא
נותנים להתבטא!
בטח תגידו לי
שירה!
קוס אמא שלך ושל
כל השירה הזו!
יש פה בתולות!
מי בתולה!
אהההההה...
מה לא מצחיק!
מה לא מצחיק!
יא חארות!!!
זהו!
אני מחליף
סוכנת!
לו יהי,
סטנדאפיסט
מתוסכל בראיון
הקבלה לבמה
חדשה!
מוצא נחמה
בסלוגנים, למרות
שהבטיחו לו
קידום. |
|
