|
 81034821
עומר נסטה (1986).
"למות, לישון, לחדול
לשים קץ לדאבון הלב"
הכול היה סתם..לא אמיתי..
הכול קרה בחדר אחד קטן שהיה החיים שלי
|
הם דחקו בי לעזוב ולנטוש עד שזה כבר הפך לחלק ממני.
כמעט עזבתי לנצח, כמעט נכנעתי להם.
אבל אז נזכרתי בלורה.
|
לא אוכל אותך לשכוח
אבל את זה כבר לא תוכל להבין אף פעם
כאב לב, לא נגמר לעולם.
|
כן גם ברגעיהם האחרונים
כל מה ששינה להם היה
שאנחנו לא נסבול, לא נבכה
לא נתאבל עליהם בצער
|
הם פשוט מתו לי מול העיניים...
|
הידיים לצידי הגוף, שמוטות
ופשוט מתמכרים לתחושה.
|
כמו שהיא נשארה איתו למרות החתכים בידיים, כך אני נשארתי איתך
למרות החתכים האינסופיים שהשארת לי בלב.
|
קשה לי פה
מחפשת תשובות
רוצה פתרון
אני לא יכולה לשלוט בדמעות
הם פשוט זולגות בלי הרף
פשוט כי בא לי לבכות
|
שניה אחת..
סיימה בשבילי את היום האחד.
|
|
|
יום יבוא...
יגאל עמיר ממתין
בסבלנות |
|
