|
 63696099
ובכן, קודם כל צריך להבהיר שלמרות שיש לי שם של בן,
אני בת. אני מתכוונת ממש בקרוב לשלוח עותק של ספר
ביכורים שלי להוצאה לאור, ואני מתארת לעצמי שהרבה פה
כבר עברו את זה. אז סתם, מתנסה בכל מה שקשור בפרסום
ובטח, במיוחד, בביקורת.
... אז האיש הזה, שאנחנו מדברים עליו, בתחילה הוא היה תינוק.
הוא נולד ביום אחד. איזה שהוא יום. הוא יכול היה להיוולד יום
קודם או יום אחר כך, אולם דווקא ביום ההולדת שלו, אז הוא
נולד.
מייד כשנולד, נתנו לו הוריו הטריים שם.
עוזי, אהרון, שחף - שם כלשהו. זה כלל
|
יש איש אחד
ויש לו דרך
הוא מכיר אותה
אבל רק בערך
|
בספינה שטובעת
יושבת לבד
ולא מחכה
לאף אחד
|
פרח שנפתח.
הטרדת את עצמך בשאלה - האם אמות למענך?
ואכן, אתה רק ליצן. רק ליצן.
מעולם לא נשאלת, אם תמות למעני.
|
יש אומרים שיש אלוהים
יש שאוהבים אותו, יש שלא יכולים
יש שנולדים איתו בלב, וככה הם גדלים
יש שמנסים בלי, ומגלים שיותר טוב עם.
|
אדם גדול כותב מילים קטנות, שורות צפופות
הגשם בא ושוב הלך לו
והמילים הופכות מכתב דיו על דף ישן
לאדם גדול כותב קטן וכל מה שהיה לו
|
ותלך ואני מחבקת בושה
אפורה, כאובה ונפערת
לעד
אמעד
|
מהיות שנולדתי ועד שאמות
נשארו לי אולי עוד רק כמה דקות
|
אני יושבת לבד בתוך אולם גדול
והאולם קצת מלא וקצת ריק מהכל
|
ואת רואה אותו עומד, במרחק נגיעה ממך, או במרחק של נצח.
וכמו אלף פעמים לפני, היית מוותרת על השמש שתזרח מחר לו רק היה
קרב, לו רק היה מביט בך, לו רק היה מעביר יד מחוספסת על
צווארך.
ואת לו מהות העצב, והכל ולא כלום, ואולי כל חייו ואולי זה לא
הרבה.
|
פעם, כשהייתי קטנה וחשבתי שהכל עוד יכול לקרות, הייתי בטוחה
שחייב להיות מקום בעולם שבו אנשים עושים רק מה שהם רוצים.
|
עברו כמעט מאה שנים, צילו בעל השיניים החדות של הספק החל נוגס
באבריי הבשרניים יותר
|
השושנים שלך בגינה נבלו. החצר הקטנה נמלאה פיגרי פוסט-פריחה
בצבעים.
באמת שחשבתי, שהכל שם לא-חי.
אפילו מת, אם תרצי.
והלכתי, כי לא הרגשת. כי נתת לשושנים שלך לנבול.
|
|
|
אם תדגדגו אותי,
הלא אצחק?
אם תצליפו בי
בשוט מעור, הלא
אבכה?
יאסר ערפת מתוך
"עשרת הדברים
האהובים על
יאסר" ידוע גם
בשם "חלומה של
דיוה" |
|
