[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עומר חרובי

בשעות קשות
ברגעי שלווה
כשאין מצב רוח
כותבים שירה




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
זה היה עוד טיול, תנועתי, שגרתי.
ואז ראיתי אותך, ישבת לבד, בצד, אז באתי.
והכרנו, זה היה רגע של קסם, רגע של מגע.
העיניים הירוקות שלך והשיער הבהיר, והמבריק.

אהבה נכזבת
אתה רואה אותה איתו ואתה אוכל את הלב
האובססיה שלך אלייה לא נפסקת גם אחרי קץ יחסיכם
אתה שומע את שמה ברדיו ברשימת הד"שים היומית
והשולח איך לא חברך הבוגדני מחזר אחריה כבר שנים רבות
אבל האובססיה שלך שמרה על היחסים שלך איתה חמים

סופני
אתמול הלכתי להורים שלך לנחם אותם אבל הם אפילו לא נתנו לי
להיכנס הביתה אמרו לי תסתלק
לא רוצים לראות אותך כאן יותר ואני פגוע ועצוב חזרתי הביתה לא
יודע מה לעשות עכשיו עם עצמי
הבית שלנו חצוי עכשיו החלק שלך נעלם ואני לא יודע אם אני יכול
בכלל למצוא אהבה חדשה

סמים
אחרי עשר שנים, שאבא התחיל לשתות, אין להם לילה שקט, הם חיים
כמו במלחמה. דני היום כבר בן 17, ואילנה בת 35, דני עומד ללכת
לצבא, ואז אמא תישאר לבד בבית, ודני דואג נורא. ביום שישי דני
יוצא עם חברים, הוא שותה, ומשתכר לפעמים. הוא מתחיל להבין שזה
עושה לו טוב, הוא

חוסר אונים
סיימנו את עניינינו במשרד החנוק הנמצא שתי קומות מתחת לפני
האדמה, ויצאנו על אוויר העולם בשעת צהריים לוהטת באוגוסט התל
אביבי. השמש הקודחת על ראשינו החשופים, לא הפסיקה לבעור
ולהזכיר לנו כמה אנחנו מתגעגעים למזגן בדירתנו הצנועה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
חושך ירד על הסביבה
ורק אורות העיר נראו באופק
יצאתי לדרכי הארוכה
בכדי למשש את הדופק

אהבה
היכן שלא תהיי
בסוף זה עוד יקרה בינינו
אולי את לא יודעת
עוד נהיה ביחד שנינו

על ארץ המולדת
הלכתי להגן
שמרתי לבדי
מפני אויב, מפני שכן

סוף
דממת אלחוט
נשאר כל כך מעט
ואני כל כך סמרטוט

געגוע
זה היה רק חלום על חברים של אמת
אך נפלתי לבור מלא תעתוע
ועתה אני נזכר בידידיי הותיקים
ומגיע לפסגת הגעגוע

זה רודף אותי בלילה
זה רודף אותי ביום
אני פשוט חייב
להפסיק על זה לחלום

אהבה
Find the way to reach to her
In any way you can
Look and touch like you know
Love here all the time

אהבה
העיניים
הלחיים
שמחת החיים
והחיפוש אחר אהבה חדשה.

אכזבה
אופי-יופי מה עדיף?
תלוי בדופי.

אהבה
היא הייתה כה מוזרה אך מצד שני יפה
היא דיברה ואז עצרה ולכיוון שלי פזלה
היא הלכה והתקרבה מעיני זלגה דמעה
וברגע מהאגדות נגמרו המשאלות
ואהבת אמת החלה ביני לבין אלה

שייעלם הערפל ואפטר מהמקל...

אכזבה
בלילה ההוא באמצע הבר
עם הבחור ההוא פרוע השיער
הרסת לנו את היחסים
ואותי עצוב השארת בייסורים

כמו טיפת הגשם הכלואה בתוך ענן
כך מרגיש הילד הכלוא בתוך הגן
כמו טיפות הגשם שהתאדו להן יחדיו
כך אותו הילד לא באמת בחר את חבריו

תחושתי
זמנים קשים עוברים עלייך
יממה אחר יממה
אני וחברייך
מנסים לשבור את הדממה

כשצלצל השעון בחלומי
וקטע שלל מתיקות בהינף
התעוררתי וישבתי במקומי
מביט בתמימות על הדף

מצב
מהלך ברחובות
והשמש יוקדת
העשן בארובות
והרוח הנושבת

דרך בה אתה צועד
היא לא בהכרח הדרך שאתה צריך לצעוד בה
כשאתה נמצא על דרך לא לך
אתה לא אתה באמת

האמת האטומה
מול הרגש הטועה
האמת הנכונה
מול הרגש הבוכה

אהבה
מראשך עד כפות הרגליים
אוהב לך כל חלק בגוף
נהנה לפקוד חלקייך
שואב המון כוח ממך

חלום
והאהבה מעוורת את חושיך
ומעוותת ברגע אחד את כל תוכניותיך
ואז שנייה אחת והיא נעלמה
ואתה מוצא את עצמך באמצע מהומה

מה צריך אדם בחיים
כוח ללכת לעמוד ולטייל
להיות ימים שלמים ללא מים
לשרוד בכל תנאי מזג האוויר

אף אדם אינו יכול

תחושתי
מי אשם במצבי המייאש
אין לי כאן מילה וזה קצת מבייש
מצבי איך נאמר אינו מהולל
ואיך אומרים - חבל

אכזבה
הצעקה עלתה לאוויר
התסכול יצא לעולם
המצב פה די סגריר
הרצון לברוח קיים

כשעצובים הפיתרון הוא צחוק
כשמרוגזים צריך רק לצעוק
כשקשה תמיד מנסים לדחוק
ברגעים הלא נכונים מתחילים לשתוק

הנפש הפגועה
מהמכות שלא הפסיקו
האם תצא לה לדרכה
או תשאר בתוך ליבנו?!

אטימות רבה
תסכול ייאוש
לצדק יש לו סוף
הוא זולג מן המחשוף

אכזבה
ברגעים של שבירה
בזמנים של כאב
כואב הלב כמו דקירה
ועוד אתה גם רעב

חולצתי הצבועה

בדידות
המצפון הבוער בגרון
החלטה שצריכה להילקח
שוב התלבטות ושוב הפספוס
והלב שבסוף ייפגע

זה מגיע בהפתעה
עלול לקרות בכל שנייה
אןי מה לעשות
קשה לעכל

זה מתחיל מבדידות
ומחלחל אל הפחדים
מכל החששות
מתחיל לשמוע רעשים

מצב
כשהחיוך נגמר
ומחכים כבר למחר

אין אוויר במפרשים
ומחפשים רק תירוצים

תחושתי
במבחן של אמון
בהכנות למסע
נטע זר בי טמון
ומה הוא עשה

אהבה
קולות נמוגים בסופה של שיחה
מרחק נגיעה מנשמה בוכה
כלואה הרחק מליבי המבותר
בליבו של אחר מונחת כבר

סופו של עוד יום
ושוב תקוע באותו מקום
אמנם היום עבר ללא תקרית
אך הוא שוב נגמר באכזבה ענקית

עוד מסע ועוד מסע
אל המשמעות של חייך
מתי כבר תתחיל לחייך
שהאושר יגיע גם אליך

נתלשתי
לא ידעתי לאן תיקח אותי הרוח
שלא אפול רחוק מהעץ
למה אני לא כבד כמו תפוח

תחושתי
הפחד חזק מתמיד
תקופה של חוסר ודאות
אך אני לא אוותר בקלות
החיים ינצחו כתמיד

אהבה
הנמשים שעוטפים את החיוך הכובש
הקול שבכל פעם מחדש לשמוע מרגש

מספר טלפון שגורם שמחה בלב
תמונה משותפת של חיבוק אוהב

בתקופה האחרונה בשטח
הרבה אנשים היו במתח
תחושה כללית של חוסר וודאות
וכולם יודעים שאסור לעשות טעות

ברגע אחד של שתיקה
חלפה השמחה בשניות
החיוך נעלם תוך דקה
פשוט לא כיף פה לחיות

אינטרוספקטיבי
שעת בוקר מוקדמת
הרגליים זזות בזריזות
בחוץ אפלה די קודרת
ואני רץ במהירות

שגעון של סוף הדרך
של ייאוש ועצבים
של כאב וצער
אבל קצת של חיוכים

בשני עולמות היא חיה כיום
עולם המציאות ועולם הדמיון...

חרטה
אוטומטי כבד ושונה מאי פעם
הרגשתי את עצמי מאבד את הדעת
טירוף של זרימה ודברים שלא היו בעבר
אילו מישהו גילה לי. אם רק יכולתי לדעת

תן חיוך הכל לטובה
חיוך גדול על שפתי הרטובה
יהיה בסדר אל תחשוב רעה
דמעה גדולה על לחיי האדומה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
משל
אנשים שוכחים, זהו זרם החיים


לרשימת יצירות הצילום החדשות
נוף
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

צבע
אל היצירה
האנדרטה לזיכרו של יוסי יפה
לפני ששיפצנו אותה והתוצאה המדהימה!

דיגיטלי
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

טבע
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

נוף
אל היצירה

טבע
אל היצירה




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
נפתחת סדנה
לסלוגנים.

הרישום בריבוע
הצהוב משמאל.


זה שנתנו לו
ציון
4 מתוך 10
בפורום סדנה
והוא לא ג'ינג'י


תרומה לבמה





יוצר מס' 7538. בבמה מאז 6/11/01 12:03

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעומר חרובי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה