|
"ג'וקר מתגנב בחוסר מנוחה בין הפיות והגמדים כמו
מרגל
באגדה. הוא מהרהר לו את הרהוריו, אך אין לו כל
סמכות
לדווח עליה.
רק ג'וקר הוא מה שהוא רואה, רק ג'וקר רואה מה
שהוא".
יוסטיין גורדר,
סוד הקלפים.
בכי בודד תחת עץ
הליכה שקטה בשקיעה ליד הים
יד אוחזת בעט וכותבת.
תמונות של בדידותי.
|
צעד
ואובדן.
כאב של אישה,
אישה שבוכה
גבר הולך.
|
כל אחד זקוק לים משלו
חלקה קטנה של גלים מתנפצים.
|
מכתב פרידה,
שלא יגיע ליעדו.
כי כבר עזבתי,
|
צפורים של יום שישי אחר הצהריים
מעלות בין ענן של געגועים.
למה שהלך, מה שהיה טוב
ומה שנראה שלא יחזור.
|
אל תביני אותי לא נכון, אני לא אדם מטורף (גם לא בהכרח הכי
שפוי...) אני פשוט מאמין שלאדם יש מספר מסויים של מעשים
מטורפים שהוא יכול לעשות, כאשר כל אחד מהם, הוא יכול לעשות רק
פעם אחת.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בזמן האחרון אני
נותן לשלי
להפסיק רגע על
מנת שהיא תוכל
לקרוא את
השטויות של כל
הקנאים. זהו?
קראת? אז תרדי
חזרה.
החבר של שלי. |
|
