|
תשירי, ריימונד, תשירי
"תשירי, ריימונד", אני שומעת את דני, הבן של אסתר, קורא לי
מהמיקרופון המחובר לכבל ליד העמדה של הדי.ג'יי, "תשירי".
"אבל מה לשיר?", אני לא יודעת בעצמי. כאילו, אני מדברת
עברית, ואפילו די טובה, לא רק עברית למכולת, לבנק ולפקידה המ
|
השפתיים שלך
שורפות לי את הבשר
|
מקולקל
הכל, כמעט הכל מקולקל
|
העיניים שלך חלולות
כמו שלי
|
אתה צריך למסמר אותי אל הקיר
בשביל שאני לא אוכל לזוז לשום
מקום,
אתה צריך לשרוף לי את הנעליים
|
אתה
מתפשט לי מבפנים
ולא רק מבגדים,
כמו דבר שחור
אבל מגיפה טובה
כזאת שמשכיחה לה רעות
אחרות
|
לזמן יש את הכוח שלו
לקפוץ לי מול העיניים
|
עוד מעט הן כאן.
אני רואה אותן - את כולן
|
אני אגיע יותר מאוחר
בינתיים תשים לי איזה משהו על הגז
|
תיתן לכיור קצת להתלכלך ממשחת-שיניים
|
יש לי אותך
שמדבר אליי בלחש
מלטף לי את האוזן
|
הדברים שלך נשארו בדיוק אותו הדבר
בדיוק איך שעזבתי אותם
רק שעכשיו המקרר המתנדנד שלך,
כמוך,
מחזיק הרבה יותר ירקות ופירות,
|
רק עוד רגע אחד
הנה
אני מתחיל,
|
אתה אותו אחד
אלו אותם המים
|
עכשיו זה תורי
הנסיבה הלא-מוצלחת
כבר הייתה כאן
|
משהו חסר
אני לא בטוח מה,
אולי ספק כוח
|
אור בהיר נכנס מהחלון
שביקשת שאני אסגור
רק לפני כמה דקות
|
אני לא יכול לעצור
לא עכשיו
כשהרגל כבר על הדוושה
|
אני לא יודע מה
בדיוק
לא בסדר
|
תשמור את הדלתות שלך לא-נעולות
אל תבריח בריח,
חכה שנייה
|
אכזבות קטנות
מפוזרות לך על השיש
|
אתה לא צריך
להגיד שום דבר
|
יותר ברור מזה
כבר יכה לי בפנים
מכה חזקה באף
|
תחזיק
עוד קצת
הפרק הבא כבר מתחיל
|
אתה זוחל לתוכי
בנחשיות
עיקשת
|
אין לי יותר הפתעות
גם שום דבר בכיסים
|
עד הבוקר זה יעבור
אני מבטיח
לך,
הטעם המתכתי הזה
|
לא במקום אבל ליד,
אולי על-יד
להשאיר בצד, בשביל אחר-כך
שלא אצטרך להישאר כך
|
מפיות מרובבות
ירוקות בהירות
מושלכות על השולחן כבחוסר תשומת-לב
|
המרחק בינינו
המרחק שבינינו
זה טוב שהמרחק
בינינו
|
עוד מעט זה יעבור
השנים הטובות האלו
תיגמרנה
ואתה תישאר רק עם עצמך
|
המילים שלי מתעופפות באוויר
|
המקום הזה מזכיר לי את עצמי
|
המילים שלי מתעופפות באוויר
כמו חרקים מרובי כנפיים,
נצמדות למנורה החמה הזאת
שזורחת לך מהפנים
|
אני אקח הכל.
לארוז כאן
אפשר גם בטייק-אווי
אם אתם לא בעניין של משלוחים
|
העינייים שלי אומרות את הכל
|
אתה בודק סכינים
מחפש סימינים של טיפות
|
חדרים שמשתנים
ומתהפכים
שבעבר היו חדרי הילדות
שלי
|
חיכיתי כל כך
עוד מעט ותבוא
אליי
והזמן האפור
והטובעני
הזה
|
עוד רגע יום כיפור
ואז את תצטרכי להתחנן אליי
על כל מה שאמת
או שלא אמרת
ושלא עשית,
|
את האהבה הישנה שלי
שמתחבאת לי בתוך הבטן
מתגלגלת בין המעיים המתהפכים
(בייחוד כאשר את מתקשרת אחריי המון זמן),
מסתתרת מתחת לכורסא הישנה שבסלון
כמו גורה חדשה שקניתי לך לכבוד ראש-השנה
|
אתה צריך להיזהר שלא
לבלבל
אותי
|
העיניים שלי
אומרות את הכל
מחפות,
בין היתר,
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"וזה כואב, וזה
מפריע לנשימה.
וזה כואב אה אה
אה מפריע
לנשימה..."
("אדולף
והחצילים" בשירם
החדש "ציקלון
B") |
|
