|
קלודיה
 
היי לכולם! Welcome לעמוד של קלודיה.
כאן תוכלו לטייל בין עולמות מופלאים, ארצות קסומות,
לפגוש יצורים מוזרים, ואנשים מוזרים לא פחות...
לצלול למעמקי הים ולגעת בכוכבי הרקיע. כל מה שעליכם
לעשות הוא פשוט להתחיל לקרוא ולתת למילים לשאוב אתכם
לתוך עולם הדמיון, עולם שבו הכל אפשרי...
זהו מסע בשביליי הדמיון, מסע שלעולם לא תשכחו...
ואומנם, על לכם לשכוח גם זאת- עולם הדמיון יכול
להיות מקום מושך מאוד, בו הכל נפלא ואפילו אם לא,
הדבר לא באמת משפיע עלינו... אבל לפעמים צריך לפקוח
את העיניים ולהביט מסביבנו, על העולם הנפלא שנמצא
במרחק הושטת יד, על הטבע והחיות שבו, יפים וקסומים
לא פחות מעולם הלקוח מספר...
שימרו גם על העולם הקסום שסביבכם, כי אותו לא תוכלו
להשיב על-ידי קריאה חוזרת...
שלכם, קלודיה.
הוא עקב אחריהן במבטו מעבר לצמרות העצים, מסונוור משלל הצבעים
ומהמרבד הירוק שנפרש תחתן. משהו נגע בו, משהו עמוק וחמקמק
בתוכו. הוא הביט בגרזן שנח על הקרקע לצידו. מגעו היה קר, והוא
נרעד לנוכח המחשבה על הלהב החודר דרך גופו.
|
קלריס החליקה את ידה על שערה הכהה, בעודה בוהה בשמי השקיעה.
הרקיע נצבע צבעי ארגמן וסגול שנמתחו עד לאופק. אור היום התפוגג
לאיטו, מפנה את מקומו לדמדומי הערב.
|
קרין לקחה נשימה עמוקה, מרחרחת את האוויר הלח והקריר, ריח
פרחים ודשא שזה עתה נגזם מילא אותה בתחושה נעימה ורוגע, כשלפתע
שמעה יבבה חלושה הנישאת עם הרוח מכיוון היער. קרין קפאה
במקומה. הקול נישמע כיבבת זאב.
|
What can I write, that had not been written?
What can I tell, that had not been told?
Something beyond, not the usual rhythm,
Something apart, and yet something whole.
|
כעיט טורף נישאו ההרים,
מעל כפר קטן, חשוך להדהים
|
זוהי בלדה, קצרה היא אומנם,
על מקום שנכחד, או לא נברא מעולם
|
הירח עמד גאה בשמיים,
אורו הכסוף משתקף לו במים
|
רעמתו מתפרעת, דוהר בשדות,
מזנק מעל נחל, נטול דאגות
|
גזעי ענקים, שרכים יוצרים סבך,
האוויר לא נע, חמים אך גם לח
ערפילי רפאים, עלים יבשים,
נחל קטן, קורי עכבישים
|
על גבו של דרקון, בין רקיע וים,
הרוחות העזות סוחפות אל אי-שם
|
|
|
מי שלא משוגע
הוא לא נורמלי |
|
