|
יוצר בפוטושופ, במילים ובמחברות.
צופה בכנען דועכת
ונפרשת כשמיכה מטולאת,
הארץ חולה.
|
הוא עמד ברחוב המלוכלך, הביוב נשפך על רגליו, הוא תחב את ידיו
אל תוך התעלה המזוהמת ואסף מלוא החופן מי שופכין אל תוך פיו,
גרונו בער מיגון על האדמה שנשכחה, הוא החל ללכת בעוד שמסמרים
שורטים את רגליו היחפות.
|
Indigo sky, the sun is a blood flower
And the smell of your hair-
Let me go
For I am weary and sick.
|
With this handful of silence that you left behind you
I am walking through the endless fog and all I see
Is the timeless fatality, so immortal and yet unbelievably
human,
So- when you speak to flowers you are truly breaking my
heart
|
Transgress against life it is-
Walking so wholehearted to death;
Seducing the son of god into the reckless mouth
Of the forever dammed snake.
|
פעמונים יצלצלו
להתריע על בואך
אהובתי פצצת אטום
|
אלוהי הארגמן, השני והמוות השחור
והעננים השחורים,
הגשם האפור,
כתם המים על הקיר
|
בארץ רחוקה
מעבר לקו החוף
ולגבעות שנהב
חיה אישה תמירה -
|
והוא היה מניח עליה תפילין קדושים מעור מזויף
ומפריד בין קודש לחול
ובין הכחול ירוק של האוקיינוס והתכלת של מה שבין העננים
שעכשיו נצבעו באפור מבשר רעות
|
מבין כל השירים, כל הסיפורים,
הדפים הארוכים, הרחובות המעושנים;
את הדבר הכי יפיפה שפגשתי, היצור החי
הכי טוב שכתבתי עליו, הכי מושלם ושבור
|
כשהיקום מתמוטט עליך
כמו צלחת שנשברת על הרצפה
אתה מנסה להתפלל על אף
ששכחת את המילים
|
אתה הולך על המזח
בשקט,
עם שתי הידיים על הפה
כדי שאף אחד לא ידע שאתה קופץ.
|
בלכתך מארצך אשר שנאת,
לא תירא אדם ולא;
תיראה הולך על ארבע
|
זה מופע
משכר, מהנה
ופוצע -
בייחוד כשהרקדנית
לוחשת לך באוזן
לפני שהיא תוקעת את הסכין
|
אגם שחור,
מימיו הכהים עכורים מהבהירות
האינסופית של הכוכב הנורא,
שמסנוור את עיניי עד דמעות;
אני עוטף את עצמי בגלימה המתהדרת
בשושלת ארוכה של פחדנים/אנשים טובים,
אני נכנס אל האגם שגדל מרגע לרגע
ובעור שיניי אני רועד
|
עצרתי בצד
כי לא יכולתי לנשום
הלב מואץ
והראש בסרט זול ומטורף,
|
הגחת מתוך מחצלותייך-
אותן מחצלות שלהן קראת זבל
והייתה בהם מן הקדושה
|
כשתוף מכה,
אתה שומע צליל שנוצר
מגלי קול
וכשהוא עטוף הד כנסייתי
|
רציתי לכתוב לך מכתב
אך גיליתי שאת מה שאני מרגיש
אני לא מצליח להעביר אל הדף
אז הגברתי את המוזיקה
|
מה יפו עינייך,
מה יפה שיערך,
מה יפו פנייך,
מה יפו שפתייך
|
השפתיים שלך נפתחות
כנגד שפתיי
|
פרופסור 2: ועוד להוביל אותם בבגדי השינה שלהם? לא תרבותי ולא
מנומס.
תלמיד: האם איבדתם את דעתכם? האם השתגעתם? לא תרבותי?! לא
מנומס?! מה אתם סחים?! 6 מיליון אנשים נהרגו!
|
צילום טבע באמצעות מצלמה דיגיטלית
|
פוטושופ עם עריכת תמונה של ורד.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
בנות 15-22 עם
תמונה אלי
לפרטי. |
|
