|
המחשבה הגרועה ביותר היא לחשוב שמשהו גרוע בחייך
הכוח העצום ביותר ביקום נמצא בתוכך
הפחד הוא לא משקל על חייך הוא רק שם להזכירנו באיזה
קלות אפשר להתגבר על הכל.
הישארו חזקים.
בטי בטח יושבת לה עכשיו בבית קפה באמסטרדם ושותה שמפניה.
|
לפעמים, כששקט, אני שומע אותם מדברים.
הם מדברים על אהבה, פוליטיקה, אכזבה ועצב בדיוק כמונו.
גם הם מתרגשים מהשלג הראשון, ומהמטר.
|
בבית שכל השקרים נוצרו, בבית שהיו בו לחישות ואף לא צעקה אחת,
ברחוב הומה ומפואר יש שם בית אחד עם עץ אשכוליות, ממש אחרי סבך
גדול של עשבים.
|
אבל זו סתם אשליה - כי ברגעים של אמת - אין מספיק אומץ כדי
להתמודד עם הבעיות ואז בורחים, לא נשארים.
העיניים הכחולות לא ישמחו שוב, והעיניים הירוקות ימשיכו הלאה.
|
בואי אליי שוב בחלומי,
מתולתלת, רוקדת, נחשקת,
כמו שהיית ליל אמש.
|
אספור את הימים
ואחריתם אביט בעיניך
ואחכה לניצוץ חבוי
שיספר לי אודותיך
|
לדמיין את העתיד המשותף,
שייט באגם, טיול באירופה,
תמונה שלנו מחובקים מתחת למגדל אייפל בפריז.
|
את היית יפה, שחומה, רכה כמשי - צורמנית כעורב.
וגם את היית יפה, בשקט.
הולדנו אכזבה.
|
כמה צער וכאב בעולם.
אומרים שצדק הוא רק כוכב -
אך הנשיקה הזו הייתה הצדק והנחמה שלי.
|
ביום מן הימים, ניפגש שנית,
כך אמרת באותו לילה חמים על פרגולת העץ המשקיפה לים.
|
ברכבות בלי אפשרות לחזור לקחו אותנו.
אדמת אירופה מכוסה בדם,
וביער מושפל אנו צועדים, כפופים וכאובים, אנשים בלי הורים.
|
וכל פעם שהמכתב נפתח, והסיפור נגמר, את שורפת את המכתב
ומיד מתחילה במלאכת כתיבת מכתב חדש.
וכל פעם המכתב מעורר בי התפלאות, ואני מביט כל פעם מחדש מהצד
כותבת את המכתב ונדהם.
|
אל תכעסי שהייתי שם שאף אחד לא היה.
ואל תשקרי תלמדי מהטעויות.
אל תצחקי, אל תנסי אפילו.
|
אני מתאר אותך יושבת בכובע קש ומעשנת סיגריה מקומית זולה, לא
נובלס אבל תחליף.
העיניים שלך בוחנות מסביב את האנשים שעוברים ושבים. את מביטה
אל השלט המגוחך שמפרסם קונדומים ומצחקקת לך, "רק ישראלים
יבינו" תגידי לעצמך.
|
טליה יודעת לאסוף רגשות ביד
כאילו הם היו עשבים שוטים שפגשה בדרכה.
היא אוספת אותם ומסתירה אותם בשרוול
|
מחכה לזיו פניך
שנעלם לי כל-כך פתאום.
|
הסתכלות במראה לעיתים מקשה. אף אדם לא מאושר מעצמו. סיפוק מגיע
ונעלם.
|
סערת מחשבות בתוך רגע של שקט
דמותך עולה מולי והנך רועדת
מהדקת את הסיגריה אל פיך
משתדלת לשמור על קור רוח.
|
להחנק עם דמעות בעיניים.
לבקש חיבוק ולא לקבל.
|
מחר אקח את שק השינה ואשכח את הכל.
מחר אצחק כל היום ואהנה כמו שבחיים לא נהניתי.
אבל רק מחר. כי היום כבר אבוד.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
אני מהיר כטום
הרודף אחרי
ג'רי
אני זריז כערעור
במשפט אריה
דרעי
מן ההר אל הגיא
גם לא רגע חולף
השפן של עליזה
היה מתעלף
טיסה לירח-
ריגוש לא מסעיר
אני סלוגן
קומפקטי, האיש
הכי מהיר |
|