|
מהי האמת אם לא רוצח קר.
עד שבו תבחין,
יהיה כבר מאוחר.
|
היא נתלית לה מאחורה.
מוסתרת, בלי שאף אחד ירגיש
|
חוטים שחורים של עצב
עוטפים אותך סביב
כמו חיבוק גורילה
חזק, חונק, מכאיב.
|
ערפילי מחשבות מסתחררים
מנסים ללבוש צורה
להתאים לתבנית של מילים
להכנס לתוך שורה
|
|
|
"בקומך בבוקר
משתנך, פו" אמר
לבסוף חזרזיר-
"מה אתה אומר
לעצמך?"
"מה יש לארוחת
הבוקר?" השיב
פו. "ואתה,
חזרזיר, מה אתה
אומר?"
"אני אומר: מי
יודע מה יתרחש
היום."
פו הניע ראשו
מתוך הרהורים.
"אותו הדבר,"
אמר.
(פינקי חוזרת
קצת לילדות) |
|
