|
תחילתו של מסע כמו סופו, מרעיד גפיים ומשכר לבב.
נוף גבעות שזוף משתרע על מצע רך וחמים,
|
נשימת קיץ אחרונה ננשמת על רסיסי כאב זוהרים כירח מלא בחודשי
סתיו קרירים.
תחושת איבוד זמן גורמת לאיבוד חושים בתוך מערבולת של שלמות
חלקית, זוהר פנים כעמוד אור ביום קיץ בהיר צבוע בצבעי שקיעה של
חורף, עם טיפת ארגמן של לילה טהור.
|
|
|
כל פעם שאיזה
גאון צועק
"טמבל!" לחלל
האוויר, רק כדי
לראות אם מישהו
יפנה את הראש,
אני מסובב את
הראש נגד כל
ההגיון, הרי
עושים לי את זה
מכיתה ג'.
כזה אני,
מבולבל.
איש מבולבל |
|
