|
תחילתו של מסע כמו סופו, מרעיד גפיים ומשכר לבב.
נוף גבעות שזוף משתרע על מצע רך וחמים,
|
נשימת קיץ אחרונה ננשמת על רסיסי כאב זוהרים כירח מלא בחודשי
סתיו קרירים.
תחושת איבוד זמן גורמת לאיבוד חושים בתוך מערבולת של שלמות
חלקית, זוהר פנים כעמוד אור ביום קיץ בהיר צבוע בצבעי שקיעה של
חורף, עם טיפת ארגמן של לילה טהור.
|
|
|
כשאני נכנסת
ב"אין-כניסה"
ופתאום באה
מולי
מכונית - אני
מיד מבקשת סליחה
:
ענין של
בטחון עצמי .
אבל לצאת
ברוורס ?!
לעולם לא !
זה ענין של חוסר
בטחון עצמי !
צפיחית בדבש |
|
