|
מחזיר את ראשי לכיוון האיש בלבן, אך הוא נעלם.
מחזיר ראשי אליך אך נעלמת גם כן,
פתאום נסעו רגליך נשאר להתבונן.
בכי תמרורים בוכה אני עלייך.
|
ונשקת בי ברוח האהבה
נשקת בי.
הו נשיקות מתוקות שלך
מרפדות את ליבי.
|
צללית של שנינו בתוך האדמומיות של השמים.
רחש הגלים נשבר בחוף כמו יין.
|
ומה היה ואם...
מבטנו לא היו נפגשים,
קול לא היינו משמיעים,
לגעת לא היינו מעזים.
|
מבט אחד לתוך עיניך נותן לי את השתקפות העולם כולו.
שמש, ים וכוכבים.
התפרצות של רגשות מבוטאת בטיפות קטנות של טל.
שנופלות על פנייך, אני מנשק את עורך הרך,ומתמלא בשלווה
|
|
|
"כל מי שעומד
מלפניי, מאחוריי
ומשני צדדיי,
הוא העומד".
אחת, שתיים,
שלוש...
ואולי הכוונה
שמישהו/י באמצע,
ולא שלוש, אלא
לפחות ארבעה
זכרים מכל
עבריו/ה
(ואבריו/ה)?
לאלוהים
פתרונים,
ולאלוהות
פתרונות.
ת. ריסים |
|
