|
ואנשים עומדים ומסתכלים
על חתיכות קטנות ומרוסקות של איברים
ולא בוכים, רק שותקים.
|
ועיניים נוצצות, ושמלה לבנה מוכתמת בדם, שנוצצת באור ירח של
אמצע הסתיו...
|
את יושבת במיטה, חושך מסביבך, מוזיקה גותית שקטה ברקע, מזכירה
רגשות ישנים. והדמעות זולגות לך בלי שתירצי ולאט לאט בורחות
ממך...
|
את כ"כ רוצה לשבת לך בחדר הקטן שלך, לתפור לך שמלה שחורה עם
מחוך, מתרחבת למטה, עם טול וטיפות של דם. כמה טיפות של דם.
|
|
|
"הסמים לא יביאו
אותך לשום
מקום,אבל בדרך
זוכים לראות
אחלה נופים!"
אחד בשעת תהייה. |
|
