|
עוד שיר פוליטי וזועם
במסווה של מילים מתוחכמות
וחוש צדק צווחני.
|
שישה מיליון גופות
ומי ששרד לאט נופל גם הוא,
זה לא שרע לי, אני מודה שאני שמח להיות בחיים,
ובכל שנה, ביום, נזכרים שאני צריך כמה דברים.
|
היריות ממשיכות גם
כשהתקשורת לא מסתכלת.
|
הטבע - מה לו ולאירועי דמים?
מה לו ולטבח עמים?
לעצים הגבוהים, הציוריים
|
הזמן - לעיתים לנצח
יימשך ולפעמים רק שנייה
יארך.
|
חור שחור באמצע המוח
וקצת ירוקת משומשת בלב.
|
בין עצים דקים
שרועדים מהרוח
רצו המוני כחושים, עייפים,
והמונים נשארו שם לנצח לנוח.
|
המחוג חג ומסתובב בצהלה
וקשה לאבד לו את כל שאוהב בבהלה.
לא יחוס ולא ינום ולא ישכח,
על פיו ישק הפרח וינפח.
|
|
|
דווקא רציתי
להיות הכובען
המטורף, אבל לא
יצא
פה גדול על
אכזבותיו בתחום
הספרות |
|
