|
ראי את השוק
באיסטנבול העתיקה
ביד הלא מתגוננת
שלחי לי נשיקה
|
כשישככו גלים
כשיתמלאו ימים
כשתחלוף רוח רפאים
ותגרש את ריח הורדים
|
אבא מסתובב בתחתונים
אמא זורקת חפצים
המסקנות קצת מוקצנות
המעשים כבר מוכנים
|
מביטה בו, ממששת
מקרבת אותו אל אוזנה
דופקת מהצד
מקשיבה להד שבתוכו
אם הצליל נמוך
היא מכה שוב
ומחכה...
|
היא חולמנית
היא מחפשת להתחמק
היא יכולה להוריד את העננים מהשמים
ולסחוט מהם את אדי הקיץ שעבר
היא לא נוהגת להתמיד
היא חולמנית
|
הצעתי לה את כף ידי
והיא משכה בחולצתי.
כבר אז ידעתי,
שכוונתה להטריד אותי.
|
נשות המלחים חיכו
לדלת הבקתה שתפתח,
לבארים היבשים,
שם הכלבים רשאים
להישאר בחוץ,
|
אהבתי אליך היא כמו במצרים
אהבת הפירמידות את השמים
שלושת אלפים שנה של המתנה
מדי פעם השמים מורידים גשם.
רטיבות זו לא ממש הזמנה!
|
צווארי מתעגל אל השמים, פי פעור,
מחכה לרכבת אחרונה,
לחלום האוטופיה הגדול,
למפרש באופק ים כחול
|
עם השלמת המשימה
עם זכרון קולך שיותר לא ישמע
עם הברק בשערך
עם הכרה של פעם אחרונה
|
מלך הזמן
מחלק אותו בין כל מכיר
נותן ולא מסתיר
קונה זמן ומוכר אשליה,
|
האם הרוח תספיק
לשאת את ריחו
לצידו השני של האוקינוס?
האם הוא יגיע לאפך?
|
ההר בים בוגד
הפרח אדמה שודד
הכל בריק חומד
הריק במרחבים מורד
|
עם רוחות קשות מנשוא
אותך אני יוצא למצוא
עם רחובות ריקים
עם חלומות אבודים
|
"אל תדאג" אמר לי החייכן
כשהתורן החל להתנדנד
"מזג האויר פשוט איננו מעודכן"
חייך חיוך רחב והחל להתגרד
|
|
|
תגיד אתה חולה
נפש?
אתה לא חושב
שמתגובה אחת
שתשלח לי, אני
כבר אבין את
המסר?
ומאיפה השפה
חסרת התרבות
שלך? גדלת
ברחוב?
בימאיסט במשבר |
|
