|
שקט וחשוך. לבד. מחפש אותך,
שולחת יד אל תוך ערפל הסיגריות,
מנסה לגעת, למצוא. אותך.
חוזרת בי, מבינה שכבר אין. נגמר.
|
לפרק את הגדר הזו קרש אחר קרש
להוציא בידיים חשופות את
המסמרים החלודים
|
כמו להט הלהב
הגעת לכאן,
אהובי, הנסיך הקטן.
|
ואני קוראת לפקחים ומבקשת עזרה,
אבל הם רק אומרים לי להיות בשקט
כי אני נורא-נורא מפריעה.
|
שמך ישאר תלוי שם,
כסמל. כאות.
כמצבה.
|
אני יכולה לזרוק לך עצמות רבות.
ממש גופה שלמה
אם רק תבקש.
|
והחול
של הים
ושל הארגז בגינה
כבר לא ירגיש לי
אותו הדבר
בין האצבעות ברגליים
ובידיים ובטבור.
|
תמשוך לי בשערות
כמו בחוטים
של תפירה
עדינה
|
אגם אלכוהול -
לטבוע לאט ולחייך,
כי עכשיו מותר.
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
העקביות היא
לרועץ
לדוגמאתיות. היא
החושפת את
הדוגמה בעירומה
חסר-התכלית.
המשוטטת במבנים
האדירים שנותרו
בדרכה העיקשת
מטה, עד שתחשוף
כי יסודם אבד,
כי הכנסיה רצחה
את האלוהים. |
|
