|
בתחילת הריונה הייתה בו יפיפייה אמיתית. מדי בוקר צעדה
ברחובותיה המתנחשלים של העיר כשלראשה כובע קש ולכרסה אוברול
ג'ינס רקום פרחים. כך פנתה אנה ואנה, הסתובבה כמי שמשחקת
ב"הריון" - רגליה התעקלו וצעדיה היו כמתגלגלים, כמעין תעופה.
|
אחת, שתיים, שלוש, בום. יותר מדי חם כאן, חם משהייתי מצפה.
הלחות צפה באוויר, אני מזיע, זו אינה זיעה קרה, אלא רטובה
ואדומה. זה דם.
|
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|
