|
משלכת זה הפך לנפילה
והרוח הפכה לסערה
הטפטוף נהייה כבד והפך לברד
בתוך הסערה אני רוצה לבד
|
לפעמים יש במוח גלים
גלים של שקט ושל נדודים
והם מתנפצים על סלעים
על סלעים של קיבעון
יש הרגשה של צימאון
זורם בזרם הדיכאון
|
כל טיפה היא תשוקה לדבר אחר
את ראשי בידיי מכסה ולברוח משם ממהר
כשטיפות התשוקה מגיעות לרצפה הן מתנפצות
ומתפוצצות לאלפיי חתיכות
|
ואני רוב הזמן
אבוד בתוך כל העניין
לא יודע ימין או שמאל
לא יודע את מי לשאול
רואה מטושטש,
מרגיש חלש,
מפחד מהפחד
ומרגיש את הרעד
|
אתה לא חי - אתה מתקיים
אתה לא חי - אתה סתם נושם
אתה לא מתערבב - אתה סתם זורם
אתה לא מדבר - אתה רק מדקלם
|
ניסיתי אל ליבך להתגנב
נכשלתי - שפטו אותי - ועכשיו בכלא אשב
בכלא ישנו הסוהר הראשי
והוא הכאב שמנסה להכניע אותי
|
עיניים, גדלות ומתרחבות מפחד
כשהמיטה מרחפת ועולה לאט
שיניים, נוקשות מפחדים ביחד
וזה לא משנה לי שאת
|
שברי זיכרון... בהבזקים בראש,
חיבוק אחרון... ולהתחיל לחשוש!
אם משהו יאהב? ומי? ומתי?
אבל זה שוב יכאב, אז בשביל מה כדאי?
|
מסתכלת לעברי רואה דרכי
לאט לאט נרדמת נעלמת,
וגלי האהבה מתנפצים בתוכי
האם את אותי עוד אוהבת?
|
כשהכל חשוך והעולם נרדם אצלי זה הפוך הכל מתעורר וקם
המחשבה עלייך שם בלב שאף פעם לא נם
|
|
|
שאתה הולך אחורה
תמיד תעשה טו טו
טו
עובדות החיים
מדברות עם ילד
שרוצה להיות
משאית |
|
