|
"יאללה, פנק אותה!"
ילדות קטנות ובלונדיות, בנות חמש או שש, יושבות כולן על המעקה.
מפוזרות בסדר שווה, אחת לכל מטר, ברווחים של בדיוק עשר ס"מ.
|
קראתי בספר עב כרס
איך ללטף
רחוק מאזור החלציים
|
או כשאעצום את עיניי הכל יקרה:
אהפוך למקליד גדול בעיוורת.
|
והבטון האפור משקף כמראה
אני מביט בקיר ומבחין באפי, מחובר לפניי
ואז, יד מנחמת על כתף
|
2024 ואין קולות של ילדים משחקים
על שפת האגם,
|
הזקן של נתן
זך כשלג ונמתח מהסנטר
עד לשפה התחתונה
|
כל היום ישבתי בחדר והעננים זזו כאילו
בני הבית לא צופים את תנועותיי
|
כולנו חיים ברגישות יתרה,
האדמה רועדת לי מתחת רגליים,
|
נכתב כלאחר-יד,
בעיניים סגורות
(עובדה ברת התעלמות)
|
"אני לא הייתי מתאר אותך בכלל. אני חושב, שמטאטא זה סמל פאלי"
|
אני מתרגש שהן מגיעות זה כמו לקבל
ביצת הפתעה בדואר
|
זו תבוסה כה מבישה, שהשיר הזה
נכתב שלוש שנים (מאוחר מדי?)
|
"אצל איזה אדם אחר
היית רוצה לשים חיים?"
|
אל פריון, אנרכיסט,
מאיים שלום אדמתי
מנופף בעצמותיו, מטיח אבריו
|
שוב תהיתי, אם אני מרושע
הפחד
מקוד גנטי
סמוי
|
אני כותבים עליך לך
את שרה
|
בבריכהמשלנו, על מזרונות ים עם
מקום לכוס.
צפים בעתדיון וחולפים
|
שתחתוך בסכין, דקה וחיוורת?
גורל
עור שיניו מונח באצבעות
בין אם מתוח
ובין אם שמוט
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
הכי גרועים זה
אלה שחושבים
שהדמויות
שמתבטאות
בסלוגנים זה
ניקים באינטרנט.
הם אחר כך גם
שולחים לדמויות
אימייל, ומבקשים
לדבר איתם
בפורום.
אחד שמאשר את
הסלוגנים, אין
לו איגוד מקצועי
והוא בכלל לא
מחובר לאינטרנט |
|
