|
לא ניסיתי שוב לפקוח את עיניי. "למה את בוכה?"
"איך אתה יודע? הרי עינייך עצומות?" משכה באפה.
|
כשאני איתה, היא שמיים רוכנים מעלי
כשהיא איתי, היא אדמה מנביט בה את זרעיי
|
עוד נקודת מפנה, מגבירה את חששך
הנח לסימני הזמן להדריך אותך...
|
ציור אקריל על קרטון 120/80
|
רישום פחם על קרטון. 180/120.
|
|
|
די
לא יכול יותר
אחד שמדברים
איתו על שלח
לחמך באמצע פסח |
|
