|
עופרון
"אמא בואי והסירי את כוכב רב הסמל הזה מעלי
אין לי על מי להסתלבט איתו כאן"
באחד הימים - לא אזכור את ערוגותיי החולות
ואכבוש איתך שנית את דמדום החמה שעשינו שלנו.
|
עשה שאומר לה שנפלתי ילד
במלחמות של עם נוכרי אחר.
|
תן לי שיר מתוק של ערש
שלא ארדם צבוע פנים בפאתי ירושלים
אורב לאויבי הטוב ששר קינה של אהבה אלייך
ובא אל סופו בך.
|
אז לכי הלילה
למעני
כי אן לי את הכוח
לומר לך ללכת.
|
זה הלילה האחרון
בו אתפלל אל נביאי הבעל האלה
ושוב את כקינה מתוך העצב
עד שאלוהיי יהיה רק אלייך.
|
נותרתי שבור
מול אדם שלא שאל
והציב מולי שבר
אהוב.
|
ביומי הזה לא ידעתי יום או לילה
חמתי תהיה זרה לי מחר
כי לא ראיתיה היום.
|
כאן את נגלית לי
פתאום
כחלום מציל בלילה טורף.
|
אוהב אותך עכשיו
אוהב אותך בעצב
בין סדיני העפר
ונפשי שוכנת עימך
בעולם האמיתי.
|
השמים והשאול כדרך הרגע הזה
זולגים אל אהבתי הגוססת בדד
לא דרך שדות הקרב הטובים ליגוני
כי דרך בני המת שלא זכה לנולד.
|
כפרה שבורה אשלח מנפשי לשממה העוטפת
אל ילד שבוכה ומתכנן לחיים.
|
דומני כי ימי על סף תום
בדין ענייך אתפשט לקדיש שלך
וכדין משה לא אגע, לא בך
אתכנס בעצמי כעובר ברחמך
ואבעט.
|
שן ילד, שן
אבא ישוב
אבא עוד כאן
שן ילד
שן
|
אל הגולדסטאר
אל הבירה הטובה
כחוזר בשאלה ששב לכתובה
רק אליה, רק ממנה
עוד אשכח.
|
עד עתה
כדין הימים הללו
הייתי כמת,
נשמה שכולה
|
כל שאבקש זאת יד - קרה!
שאוכל לשוב לאחוז בא.
|
שיבה עוטפת שמי דם
את השאול והישועה לוכדת בחיקה
ואני עטוף קוריה, לוכד תפילה.
|
קומי,
שובי איתי אל חנות הצעצועים
לפני שתעזביני לארצותייך וחיק משפחתך
ואלוהים. קומי נא
|
נשמת השחר על עפעפיים סגורים
דומם כחי את ידי והשכיבני
בשלהי תמונתנו
האחרונה.
|
האדמה עוד רכה עליה
ואני העזתי לאהוב.
|
אך אני עדיין,
ערב אל אהבתי אליה
שמה אפול בדד?
|
לא אפול כאוב לבכי
לא שם שכינת נחלתי העגומה.
|
גל אל חופו ישובה.
ישוב הגדי לינוק מחלב אמו.
אלי ישוב להלכתו המתחסדת
ואם שכולה תשוב אל חדר בנה.
|
עתה אקום
אתה
תמות
הגיע שעתך
|
שוב שוכנת נפשי
בחמלה לאויב לקראת סופו
אז אעמד שם גלוי, שבוי
טובע בך בכמיהה מהופנטת
רגע לפני שאתמסר לקרבינו.
|
עינייך הם כתליי השלמים
לא ידעו, לא יבינו
לא יימוגו מול שארית אבק כוכביי
הקטולים.
|
שתיים לי
באחת נגעתי
ובשנייה נפלתי חלל.
|
ראיתי את יהודי התפוצות דרך עינייך
והן כחולות, עמוקות לי מדי
בהן שואה ועצב ושמחת חייך
בשדרות האביביות של מנהטן
ואני בשמים שבך.
|
אל הארכיון האישי (14 יצירות מאורכבות)
|
מעניין. אם אני
אצור קובץ של
עשר מגה, ואשלח
אותו בתור
סלוגן. אני אפיל
את הסקריפט
שמעבד את
הסלוגנים? את
בסיס הנתונים?
את זה שמאשר את
הסלוגנים?
(אם הסלוגן הזה
יתפרסם, סימן
שמדובר בזה
שמאשר את
הסלוגנים - ואם
לא, אז אחד
מהאחרים)
תגובת מערכת:
ממשרדו של זה
שמאשר את
הסלוגנים נמסר
שאם הוא יקבל
ארבעמאות עמודים
של פקס ממישהו,
הוא אישית ילך
לביתו של השולח
ויתחוב לו אותם
אל כל נקב
אפשרי. |
|