|
נאמר כבר הכל...אין לי מה להוסיף לזה...וכל השאר
למטה.
יליד 1980....
...וניסתי הכל מהכל: קקטוסים בבוליביה, בחורות מניו זילנד,
קוקה בברזיל, זונות בתאילנד, פטריות בהודו, מסיבות, נופים,
סקס, סמים, הזיות, הרבה הזיות.
|
"תעיפי את הכסא הזה מפה, את שומעת!!!", צרחתי עליה בכל הכוח
ואני לא רוצה לראות אותו יותר, הוספתי בהחלטיות. רציתי להוסיף
גם בוקס לפנים שלה כדי שתבין שאני באמת מתכוון לזה, אבל החלטתי
לוותר הפעם.
|
אין לי אוויר עכשיו
אך גופי אומר לנשום...
|
בתוך קופסת פח מזויינת - אין שום מטרה
ולוחש לעצמי אין ברירה...
|
מהלך בתוכי למצוא את הסיבה לעצב
שם בתופת הפנימית נמצאת התשובה...
|
הקו הדק שבין עצבות לשמחה נסדק...
|
חבר שלי אמר לי פעם שאני יותר מידי אדיש,
"תנסה פעם להרגיש" - הוא אמר
אז ניסיתי.
|
כי בי נחתם חותם צרוב ככוויה חשוכת מרפא
וכבר אין בכוחי לחבר אות למילה הצרופה
|
לאהוב אותך יותר קשה מכל דבר אחר
כי לאהוב זה אומר לוותר
|
ובלילה ההוא היינו גוף אחד
ובלילה למחרת כבר לא היינו
|
בליל קיץ חם אני משוטט ברחובות עיר ריקה,
מביט בזונות על החוף גם הן מחפשות נחמה.
|
את ואני בשיכרון מיצי הגוף התבשלנו
וריח חמצמץ של תחושת זיעה ניגרת
|
אתמול גיליתי דבר חדש
אדם מחזיק בידו את השד הכלוא בתוך כוס
ואדם בולע לקרבו את הנוזל האדום והחם
כמו אש המכלה שדה קוצים כך מכלה השד את האדם מבפנים
|
הכל מתערבב בראש - המוות בריחות בית חולים
רגעים חטופים בסחרור אינסופי
בלחיצה על כפתור - הכל נעצר.
|
העולם הוא נכחד,
הכדור הוא אחד
גם אם יתהפך נשאר בצד
|
גיליתי אותך בתקופה מוזרה
סימנת לי דרך, עזרת בחיפוש
ועדיין הנך נמצא כאן
|
הקדרות הזאת היא חלק מחיינו
הפחד הזה עיצב את דמותנו.
|
עשן זורם לי בדם
עשן זורם בורידים
עשן בעורקים
|
בגופי כבר אין רגשות, רק צורות לא ברורות
|
הלילה הזה לא שייך לי יותר...
בואי אמא בבקשה קחי אותי מכאן!
בואי אמא טובה כי עכשיו זה הזמן.
|
ומיכל מתמסרת לכל סנטימטר בגופי באדיקות, כאילו היה שטח הפקר
שיש לכבוש אותו מחדש.
|
|
|
אני לא מבין למה
קוראים לו עברי
לידר. הוא חרא
של מנהיג.
שמואל
איציקוביץ' משתף
את אנשי במה
חדשה בעברו בתור
חבר בלהקתו של
עברי לידר. |
|
