[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עפר יצחקי
ICQ 148564208 148564208
אל היוצרים המוערכים על ידי עפר יצחקי
נאמר כבר הכל...אין לי מה להוסיף לזה...וכל השאר
למטה.

יליד 1980....




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
...וניסתי הכל מהכל: קקטוסים בבוליביה, בחורות מניו זילנד,
קוקה בברזיל, זונות בתאילנד, פטריות בהודו, מסיבות, נופים,
סקס, סמים, הזיות, הרבה הזיות.

"תעיפי את הכסא הזה מפה, את שומעת!!!", צרחתי עליה בכל הכוח
ואני לא רוצה לראות אותו יותר, הוספתי בהחלטיות. רציתי להוסיף
גם בוקס לפנים שלה כדי שתבין שאני באמת מתכוון לזה, אבל החלטתי
לוותר הפעם.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אין לי אוויר עכשיו
אך גופי אומר לנשום...

אישה מוטלת במאפרה שלי

בתוך קופסת פח מזויינת - אין שום מטרה
ולוחש לעצמי אין ברירה...

מהלך בתוכי למצוא את הסיבה לעצב
שם בתופת הפנימית נמצאת התשובה...

הקו הדק שבין עצבות לשמחה נסדק...

חבר שלי אמר לי פעם שאני יותר מידי אדיש,
"תנסה פעם להרגיש" - הוא אמר
אז ניסיתי.

לשאוף ולנשוף אומרת השיטה

כי בי נחתם חותם צרוב ככוויה חשוכת מרפא
וכבר אין בכוחי לחבר אות למילה הצרופה

אהבה
לאהוב אותך יותר קשה מכל דבר אחר
כי לאהוב זה אומר לוותר

ובלילה ההוא היינו גוף אחד
ובלילה למחרת כבר לא היינו

בליל קיץ חם אני משוטט ברחובות עיר ריקה,
מביט בזונות על החוף גם הן מחפשות נחמה.

אינטרוספקטיבי
את ואני בשיכרון מיצי הגוף התבשלנו
וריח חמצמץ של תחושת זיעה ניגרת

אתמול גיליתי דבר חדש
אדם מחזיק בידו את השד הכלוא בתוך כוס
ואדם בולע לקרבו את הנוזל האדום והחם
כמו אש המכלה שדה קוצים כך מכלה השד את האדם מבפנים

הכל מתערבב בראש - המוות בריחות בית חולים
רגעים חטופים בסחרור אינסופי
בלחיצה על כפתור - הכל נעצר.

עצב
העולם הוא נכחד,
הכדור הוא אחד
גם אם יתהפך נשאר בצד

גיליתי אותך בתקופה מוזרה
סימנת לי דרך, עזרת בחיפוש
ועדיין הנך נמצא כאן

הקדרות הזאת היא חלק מחיינו
הפחד הזה עיצב את דמותנו.

ג'ננה
עשן זורם לי בדם
עשן זורם בורידים
עשן בעורקים

בגופי כבר אין רגשות, רק צורות לא ברורות

הלילה הזה לא שייך לי יותר...
בואי אמא בבקשה קחי אותי מכאן!
בואי אמא טובה כי עכשיו זה הזמן.

לא טוב לי כעת, תבואו מחר


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ומיכל מתמסרת לכל סנטימטר בגופי באדיקות, כאילו היה שטח הפקר
שיש לכבוש אותו מחדש.




כאב הוא רק דרכו
של הטבע לומר-
"היי! אתה
בחיים, חבר!"




אמר אדם שמעולם
לא כאב לו.


תרומה לבמה





יוצר מס' 3383. בבמה מאז 5/6/01 2:40

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעפר יצחקי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה