|
soy chip
 
דףיוצר טבעוני מחומרים וירטואליים בלבד
אין טעם לנסות לכתוב את הביוגרפיה של עופר,
העבר שלו נערך ומשתנה באופן תמידי.
נספר רק שלפי ההערכות העדכניות ביותר הוא נולד
בדצמבר 89.
אנשים קוראים לי נסיך,
אומרים שהדם שלי כחול.
הם לא מבינים שאני אדם פשוט.
הם לא מבינים שזה לא דם באמת.
הנוזל שמחמם את הלב שלי,
הוא הנוזל הכחול שממלא את העט.
תהנו! זו בחירה שלכם.
במודעה אחת, שהייתה מסומנת במרקר צהוב, היה כתוב כך:
למכירה:
כל שטחי גן עדן.
השאיפה הגדולה ביותר של האדם יכולה
להתגשם בשבילך כבר עכשיו. ביכולתך עוד
היום, תמורת מחיר זעום, להבטיח את
מקומך בגן מרהיב שחובק בתוכו זנים של
צמחים ובעלי חיים שלא נראו בשום
מ
|
ניגבתי מהר את הדמעות כדי שהוא לא יראה. "איפה הכותל"? שאלתי.
"ממש מולך" הוא אמר והסתכל לכיוון הקיר.
"מה, מאחורי הקיר"?
"לא, הקיר הזה עצמו הוא הכותל. הוא היה חלק מהחומה של בית
המקדש."
"חשבתי שהכותל הוא איזה מבצר או ספינת פירטים, לא סתם קיר."
|
במורד השביל הילך הלוחם, שתי חרבות מחודדות בידיו, שריון מרוט
נתלה ברפיון מכתפיו וצל העננים מאפיל על פניו.
|
"רז אתה לא מבין..." הגיע התשובה "גם לי היו פעם מחשבות כמו
שלך, אבל נלחמתי בהן וכשגדלתי הבנתי שאין בהן הגיון, גם אתה
תבין את זה כשתגדל, אבל בינתיים אתה חייב לסמוך עלי."
|
זו הייתה טירה מפוארת. כשהיא עמדה על החוף בשיאה סנדי קיוותה
שהיא תמשיך לעמוד לנצח. שכמו הר מרהיב שמלגלג על גלגלי הזמן
ההדר שלה ימשיך לזהור לעד.
|
הגלים השקטים והנעימים הכו בגבו של ליפון בזמן שהוא השתכשך
במים הצוננים, כשפתאום הכה בו משהו גדול יותר וכבד יותר מגל.
החפץ הפוגע התגלה כחבית ברזל חלודה. הדולפין המרוגז הצטער על
שיוט הערב שלו שנקטע בברוטליות וצלל אל תוך הים בידיעה שהערב
שלו נהרס.
|
"היי אתה, אלוהים, בוא שנייה." הוא הסתכל עלי במין מבט כזה של
אתה מדבר אלי?! מבט של ילדים שההורים שלהם לא שמו עליהם ולא
היו להם חברים. הם מתפלאים ששמת לב שהם קיימים ובכלל לא
מאמינים שהייתה לך סיבה לפנות אליהם. כשחושבים על זה אלוהים
באמת כל הזמן לבד, קצת ריח
|
יש לה הכול, לפחות כך זה נראה
כל מה שתבקש מיד יתמלא
אך מיד כשמסך הבוקר עולה
מתחילה העבודה שעליה למלא
|
משורר צעיר,
כותב וחולם לו,
מנסה לנחש מה היא אהבה
|
ברקים את הארץ מבקעים
ומפצעי האדמה
זרמים של דם שוצפים.
הענן נבקע
|
השעון מהודק
סביב הצוואר
משובץ יהלומים
|
ביום ראשון נשפך האור,
הרעיון עלה.
ביום שני חזון הרקיע,
מטווה את הצורה.
|
התעוררתי במקום אחר,
שוכב על רצפה קשה אל מול סורגי ברזל.
|
כמו איבר מאיבריו
רק הוצאתי אל הפועל את מחשבותיו
אני פעלתי כמו כולם
אני רק טיפה בים
|
הגינה שלי הייתה משעממת.
לכן שתלתי את אבא שלי באדמה, ליד עץ הרימון.
|
אבל הוא איש רציני ומלא הגיון.
זה יכול להיות כל דבר הוא משיב -
קריאה של שמחה או של עונג או צחוק
הרי לא מילים נשמעו אלא רק צעקות.
|
שגיעות קטיב זה בחלל לא נורה.
שגיאות! פיסוק - זה דבר? נפלא
|
|
|
רק רגע!
אמא אדמה, מסכמת
חיים שלמים! |
|
