[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
בטא



לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
יומן
חשבתי שאלו שני אנשים שמתנשקים, אבל זה היה רק אדם אחד. הוא
ישב רכון לטלפון, כאילו שהשיחה תציל גם לו וגם לי את החיים.
בחדשות אמרו משהו על טביעה, אני מניח שזה לא עניין אותו. גם
אותי זה לא עניין.

כמיהה
הירקון תמיד נותן השראה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ביקורת
כמה שטוב שרע כאן
לאף אחד לא אכפת
אני אבנה לי בית
ואז אשרוף את עצמי וגם את.

ביקורת
איזה כיף שהכל פוליטי,
איזה כיף שלא שמים,
העיקר יציגו את עצמם כמתחשבים.

ביקורת
איך זה מרגיש,
להיות האיש הכי יפה בעולם?
איך זה מרגיש,
להיות האיש הכי יפה בעולם?

יחסים
תמונות עפות ברוח,
זה התחיל כמו סיפור עם סוף טוב,
ונגמר כמו אחד עם התחלה רעה.

סוריאליזם
ככה שני אנשים רוקדים בלי רגע מנוחה.
הם ינוחו בקבר כשהגהנום יקפא.
ככה שני אנשים רוקדים, אין להם שינה.
רק סורבה קטן של הנר שכבה.

כעס
// נכתב כתשובה ומחווה לנושאי המגבעת//
אני גר בעיר,
כן, לא צריך להזכיר לי כל פעם,
אני גר בבועה

ראפ
אני נותן את הלב ואז אוכל אותו בחזרה
מחפש את אלוהים אבל לא מוצא את התשובה
מבזבז את השנים ומחכה לאיזו ישועה
כועס רק על עצמי ולא עושה שום דבר, אז בשביל מה?

כעס
בא לי לכתוב להיט,
בא לי להיות פופסטאר,
בא לי שכולם ירצו להיות אני,
זה יעזור, אני בטוח.

כעס
בואו ודקרו אותי,
צבועי עיניים מלוכלכות ומעורפלות,
צוללים לקראת הסוף לצלילי שמחה לאיד.

כעס
בואו נגיד שכתבתי שיר
וחסכתי לעצמי את הבושה של להתמודד עם החיים,
ונגיד שהמוטיבציה שלי הביטה הצידה לרגע,
נתנה לי לברוח לעולם של שינה עמוקה

אכזבה
ריססתי על הקיר
את מה שרציתי לחרוט לך
בלב

הגות
את אף פעם לא תהי
כמו האישה הזאת,
שבסרט,
אין לך שיער חלק ובלונדיני

אהבה
אני מרגיש הכי יפה כשאת לידי
וכאילו את ניצבת מולי עכשיו.
כמעט יכול לגעת
אני מרגיש הכי יפה כשאת כאן

כעס
המוות של הפוליטיקלי קורקט,
לווה במנגינת גיטרה מיבבת,
שבקשה שלא נאמר את השם עד הרגע האחרון כי אולי הוא יחזור
לחיים.

וידוי
אף פעם לא הכחשתי
רק חייכתי במבוכה
חיכיתי שתבינו לבד.

אכזבה
זה היה שווה את זה?
כל הרגש שהוצאתי,
על מה?

אכזבה
הוא, הוא אהב אותה, וקרא סיפורים על
מזל שמגיע בן לילה בדמות
חץ האהבה.

יחסים
יש לך שתי מילים אולי,
להגיד ואז די.
לפני שאת טובעת,
איזה שיר היית שומעת?

אמונה
הגלקסיה בוודאי לא מייחסת לזה חשיבות,
אבל גם לי מותר ימים טובים.

תרגום
האור יוצא,
בפנים - הלילה
קח ידי ולארץ לעולם לא נגיע.

ראפ
אמרו לו שהוא כשרון מבוזבז
אז הוא הלך ושם בארגז
את כל השטויות שאמרו לו

מצב
רציתי לשכוח את האדישות
אז שמתי לרגע את האזניות בצד,
קניתי שני תפוזים ולימון

אהבה
אני רוצה לסוע אתך
למקום חשוך
ולשמוע
שאין יותר פחד

אהבה
מרגיש את הרגש יוצא
ובפעם הראשונה מזה חודשים
הוא לא מתפוגג לאוויר.

אימפרסיוניסטית
נכון,
נגמרה החנייה ברחוב,
תצטרכי לסוע לרחוב הבא,
או לבוא ברגל,
לא תהיה פעם הבאה

וידוי
הייתה לי חברה, קראו לה מאיה דייווידס,
הייתה משחקת בי שעות.
בהתחלה שבוע, אחרי זה שבועיים,
אחרי זה שישה חודשים של בעיות.

אהבה
מה שלא מצאתי בשירים
לא הצלחתי לתאר בעיניים,
וכשנגמרו לי המילים
השלכתי הכל למים

הרהור
היא מצטלמת הרבה,
שומרת את הדברים לעצמה.
מישהו פעם אמר לה שבכל תמונה יש חלק מהנפש שלה,
והיא לא התכוונה לחלק את הנפש שלה שוב לאנשים אחרים.

מצב
ישבתי במקלחת
וחיכיתי
שהמים ישרפו אותי.

כעס
עומד מול פני תהום,
גשם צולע על השיער,
אני רואה שם למטה את
המובלים בשרשראות וצלקות

ביקורת
מחשבות על סקס עולות
במשיח המזוייף,
הוא שר בכיכר,
הוא שר ומזייף

מצב
נצמדנו, החולצות שלנו כמעט התערבבו,
צבע מוזר בעיר אפורה,
אבל לא רצית להרטב.

אהבה
חשבתי עלייך,
על זה שאת לא מכירה אותי וגם אני
התאהבתי בך רק לרגע.

געגוע
ישבנו על הדשא,
יכולתי לראות את הברק
שהכה בגבעה ממול,
העיניים שלך זהרו

כעס
פותח את הטלפון, נגמרת הסוללה,
עוברת דקה, מקבל קלקול קיבה,
פאקינג שיט, עוד בוקר נורא.

פואמה
אצלנו בעולם ריפאו את כל המחלות.
אין סרטן ואין כוויות ואין צינון או בעיות,
וכולם חיים בריאים, זה מה שאבא אומר,
עד שמתים בלי סיבה, זה מה שאבא מצטער.

בדידות
עכשיו
כשיש איזה רגע שהוא ריק,
ואין מי שיספק את הכל

כעס
עכשיו כשכולם הלכו
אני יכול
לצעוק

אכזבה
הורדתי את משקפי השמש,
פתחתי את הדלת,
הייתי יכולה להשבע שראיתי ערפל,
אבל הסתובבת, סידרת את החולצה,

מצב
בואי,
נעלה וננשום.
ניתן לעננים
את הפירורים של אתמול ושלשום.

כעס
טעיתם והיטעתם ויגעתם ויזעתם,
בורים, עמי הארץ, אל תגידו שלא ידעתם,
עונים על הצרכים המגעילים שלכם,
ומתעלמים מכל מה שלא פוגע בכם.

אהבה
הייתי נוגע לה
בצחוק,
עד שהייתה נאנחת,
יד אחת על השיער,
הייתי נוגע.

שואה
בכיתי בצפירה
הדמעה עדיין משייטת למטה
כשאני כותב שורה אחרי שורה.

יחסים
שילוב עיניים וליפול,
לתוך המנהרה,
האור בצד השני,
צועק בחזרה

מצב
היא לא אמרה לי שלום,
הילדה נסעה אל העיר הרחוקה,
היא אמרה שעדיף לה ככה.

כאב
מה זה משנה לקום בבוקר
אם האור מזכיר שאי אפשר
לצאת החוצה
כי כל כך פאקינג חם בחוץ

בדידות
ההורים כבר לא כאן,
אז היא מצטלמת בתמונה
בשחור - אפור - לבן.

געגוע
השיחים שחורים כי החושך ירד,
הלב לוחש כי הוא מפחד מעוד ברד,
הרעש שמגיע מהחושך לא יגרום לי להתעניין.

שכול
קול של ירייה
יוצא מהרובה
צעקות "על מה?"
צעקות "מי זה?"

געגוע
מתי אוכל להרגיש שוב,
אחרי כל כך הרבה זמן,
באמת ובתמים
שמחה?

עצב
יש אנשים שמזכירים לי ש
יש דברים שנופלים,
כי העיניים שלהם כל כך שונות
כשהם מתים.

ראפ
גדל לבד בגבעתיים, הכל בכוחות עצמו,
שומע ראפ ישראלי כאילו אמריקה זה פה,
כותב למגירה כי רק היא לא תצחק,
משחק אותה קשוח אבל מרגיש כמו אבק.

ייסורים
כשאני הולך בשתיים בלילה
בצד של הכביש
זה לא כי אני מפחד להדרס.




זהו?



-נימפומנית


תרומה לבמה





יוצר מס' 92864. בבמה מאז 24/10/16 6:39

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעופר דורון
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה