[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עופר כרמון
ICQ 249456412 249456412
עופר כרמון, יליד מרץ 1984 ותושב ירושלים.
Panta Rhei.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
Something was wrong.
He woke up on a strange bed. Everything around him was
darkness. He tried to get up and realized that he was tied
up. Chained up, to be accurate. It was very cold

מדע בדיוני
At the age of 17, Rudolph met another Rudolph model. They
stared at each other for a long time, having almost the same
exact thoughts. The differences between them were only in
their memories.

בלשי/מתח/ריגול
B&C killers. That's what most guys in Homicide called them.
As for Detective Jake Keen, he thought that VB&TC would be a
better name. B&C stood for bored and creative. VB&TC stood
for very bored and too creative.

בלשי/מתח/ריגול
J was hiding in a dark corner of a big, beautiful, very well
kept and oval office, waiting for all the people in the
office to leave. All but one, that is

אימה
It wasn't something as complex as fear of death, it was the
simplest fear of all. Not of something that may await in the
future, or of having no future. This fear was strong,
enormous, instinctive, with no rationality whatsoever, but
most of all it was he

All around the place, people were thinking regular thoughts,
as they did everyday, and yet felt guilty for thinking them
while at a funeral.
Many selves were also asked if maybe they weren't sad
enough, and to that question there isn't one true answer.

This book tries to deal with all the things that we leave
unsaid. Feelings, thoughts, deeds. Everything that is common
to all of us, and yet we choose to ignore or deny it because
it's not socially acceptable. All the things which we're
afraid or embarras

סיבה אחרונה, ואולי הכי חשובה, לזה שאוטובוסים הם נושא מצוין
לסיפורים קצרים, היא זה שכשאתה יושב באוטובוס לבד, אין לך הרבה
מה לעשות חוץ מלחשוב, וכשאתה נוסע באוטובוסים כל כך הרבה
כמוני, מתחילים להיגמר לך הנושאים המעניינים לחשוב עליהם, ואז
אתה מתחיל לכתוב לעצמ

העמדה בין הדלת לנהג הייתה לבימת נואמים, הנוסעים לקהל מריע
ומתרגז, והאישה לנואמת הראשית בהפגנה כנגד עריצותה של 'אגד'.
השינוי היה מושלם, רוח המרד שרתה על האוטובוס - המהפכה החלה.

פוליטי
היום שבו חתמנו את הסכם השלום המשותף עם עיראק וסוריה היה היום
המאושר ביותר בחייהם של אנשים רבים. ההמונים יצאו לרחובות
ורקדו בצורה שהזכירה את יום הכרזת העצמאות (אני מניח, לפחות.
לא בדיוק הייתי בסביבה אז כדי להשוות). בכיכר רבין נערכה העצרת
שהייתה באמת, בהחלט

מדע בדיוני
"אפשר לומר שהיא סכיזופרנית ופסיכוטית. מרתק, לא כך?" לונדון
הביט באלוהים בהערצה. "היא הניסוי היחיד במחלקת הביזאר שאני
משתתף בו.

מדע בדיוני
שיבואו כל נוסעי הזמן, הערפדים, המפלצות הנוראות והמלאכים,
שתבוא אשתו ותספר לו שהיא בעצם גבר, שיבואו חבריו ויגלו לו
שהוא לא באמת קיים, והוא אינו אלא מוח בקופסה המחובר
לאלקטרודות שמפיקות בשבילו חוויות פיקטיביות. ברגע זה, במקום
הזה, הוא מרגיש בלתי מנוצח.

לרגל תחילת שנת התשס"ב ולאור האירועים האחרונים, אנו שמחים
להציג לפניכם כמה הצעות להתמודדות עם המצב הקיים וכל הקשיים
הטמונים בו:


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
את מחייכת, רומזת, נוגעת, משחקת,
לי לא ברור מה אני עושה.
את אומרת, צוחקת, מתלהבת, מתעניינת,
לי לא ברור מה אני רוצה.




שטראוס!

פרובוקטור.


תרומה לבמה





יוצר מס' 6082. בבמה מאז 15/9/01 21:39

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעופר כרמון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה