|
ביום שבו נפסיק לנשום
בו לא נרצה עוד
לדרוך אפילו במקום
|
"שחצן ואנוכי
יהיר ופזיז"
עם צרור וטנא שילח אותי לדרך
|
יסתדרו בשורה
יכרעו על הברכיים
|
תהה לו הלב
על עתידו ומרחבו
|
|
|
"כל
המוסיף-גורע"
"תפסת מרובה- לא
תפסת"
"באומנות כמו
באומנות, אין
דבר כזה -שאין
דבר כזה"
מתוך" 1001
משפטים שסותרים
ת'צמם"
בהוצאת צ'ופניק
הג'ירף. |
|
