|
לפעמים אוכלים את הממתק הכי טעים בעולם,אבל כבר בביס הראשון
יודעים שהוא מקולקל.
|
אותו איש.
אותה אהבה.
אותו עצב מוכר
|
תחילתו של הסיפור שעליו נכתבו כל הקטעים האחרונים.
|
כדור!
היי , עצור !
כן כן אתה -עולם עגלגל אכזר ורשע ,אל תתעלם ממני שוב .
סלחו לי לרגע בבקשה , יצורי אנוש קטנים ומתועבים , אתם ,
שהזנתם את סבלי כרחם
המזין תינוק.
|
תיאור של לילה עצוב במיוחד,
לילה שישאר חקוק בזכרון,
לילה שקיומו עדיין שותת דם.
|
האיש שלו נכתבו השורות כבר חלף מחיי.
אפילו את דמותו כמעט ואינני זוכרת.
גם הריח והמגע שלו נצבעו בגוון עמום של שכחה.
אבל הצמא נשאר....
|
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
