|
 281827977 Oratoria
זה היה ב 1988 מאז אני מנסה להבין באיזה עולם נפלא
אני חי .
מחפש את הנקודות היפות שבכל דבר ומסתכל על התמונה
בצורה רחבה ככל שאפשר.
כובש ומתרגש ,מבאר ומנסה להבין את הצלילים היפים
שנותנים לי מרגוע פנימי עמוק מאוד.
ממליך את המוזיקה ,והיא בעיניי כאחת הנקודות
המרכזיות שבחיי.
עד עכשיו הרהרתי בליבי על כל הבאים והשבים ומלפני
כשנה התחלתי לכתוב וההרגשה כל כך טובה עד שקשה
להפסיק.
"אתה יודע? ישנם כאלה רגשות שהם יוצאות רק בין
האותיות, מהדיו לדף הלבן שרק מצפה שיארחו לו חברה
ושיאמרו לו "אתה" לא נעזוב לעולם" (קטע משיר שכתבתי
על הנושא הנ"ל).
אשמח לקבל ביקורת ולפטפט באייסי .
שיהייה לכולנו בשורות טובות והעיקר שתיהיו שמחים
תמיד כי השמחה מזריחה ומאירה את גופו של האדם
ברוחניות ובגשמיות.
אופק מויאל.
מתי יבוא דודי
כשלבטח ישכנו חסידיו,
מקבלי טובותיך מידך הרחבה
לכל פושט את ידו
ומבקש בתחינה.
|
כבשה את פניה בידיה והתבוננה בתוך עצמה. שם, בתוך הלב הזה,
האין סופי חיכו לה תשובות ברורות שיראו לה דרך מזהירה אל עולם
שכולו עורקים ירוקים בשדות מלאי חן ועוצמה.
|
מה אם יאמרו לך
שהחיים שלך אך ורק
בידיים שלך.
שהכל שואף וזורח ולמקומו חוזר
כי אין חדש תחת השמש.
מה שתעשה הוא מי שאתה.
אמן האשליות בתמונת חייך
כשאתה עדיין לא שלם עם עצמך.
|
|
|
ואז, כולם מתו,
אבל ביסורים.
-חניבעל לקטר
מסכם את
פועלו,דצמבר
1990. |
|
