[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 ofek_midbar

אל היצירות בבמה האהובות על אופק מידבראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אופק מידבר

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אולי כך הסיפור היה צריך להתחיל:
"תומר!" התעוררתי. זה נשמע כמו הקול של אמיר אבל בנימה שכמוה
מעולם לא שמעתי. ישבתי מטושטש במיטה, הלב הולם וניסיתי לתפוס
מה קרה. זה חמק לי בין האצבעות כמו מים קרים. הבזקים של שלג,
קרח, עצים, כאב חד, חרטה. הכול בארץ רחוקה.
או

הוא ישב ואכל סלט כרוב מתוק בחדר האוכל ובכה.
זה קרה בחצבה במדבר ביולי, אחרי זמן מה לבד עם המחשבות. 'למי
מאיתנו אין קשר עמוק, תהומי, עם מזון מהילדות?' והוא נזכר.

סבתא שלו, רודפת אחריו עם כפית כבד קצוץ לדלת הקדמית, הוא בן
עשר...

הומוסקסואליות
יותם תמיד חשב שיש סדר קבוע לשכחה שמתרחשת כשקמים. הוא מצא את
עצמו ואת אלון שרועים בבוקסרים במיטה, האכזבה כבשה אותו.
''הרסתי הכול''. הוא חשב ופנה לחפש את המכנסיים שלו.

הומוסקסואליות
עודד מציץ עם הראש מבעד לדלת. "מה העינינים?", ככה זה
כששורקים, הדברים הטובים מגיעים, זה בטוח, תנסו. עודד נכנס
ואני מרגיש כמו כל פעם, איך הלב שלי קופץ קצת. מתולתל עם
סימנים לאדמוני, תמיד לובש חולצה קרועה על הגוף השזוף שלו
מעבודה בשדה ומלווה בג'ינס וסנדלים.

הומוסקסואליות
השארתי את רווית בנתב"ג והתחלתי במסע דרומה. המשפחה כבר ידעה,
החברים הרגילים כבר ידעו, נשאר רק לספר לארבעת החברים. החלונות
פתוחים והרוח שורקת, ירדתי דרומה. עובר דרך חצרים, המכתש,
אילת, דרך המצוק של נחל ברק, שם בעצם, הכל התחיל.

יוגב נשאר עוד שניה אחריה והביט בי בעיניים כלות, אלו שחברים
משתמשים בהן כדי לנסות ולהביע את מה שידוע ואי אפשר לומר.

כמיהה
הסופה תפסה אותנו בהרי הקצ'קר עם שלג וברד...
לא ידעתי עדיין שהלילה הזה הולך להיות בין העשרה הקשים
בחיי...
מבעד עיניים חצי עצומות יכולתי לראות את גיא מתמתח באוהל
ומחליף חולצה, האור והצל משחקים משחק ניגודים על הגוף השרירי
שלו, צובעים אותו ברכות ובקשיחות.

הומוסקסואליות
רוב האנשים לא מודעים לכוחן של ההשתקפויות. המבט חוזר ונודד
לזכוכית. ההשתקפות של הבחור עם העגיל חוזרת ומסתכלת על
ההשתקפות שלו עצמו מדי פעם ומחייכת. הכול קורה שם, בעולם של
החלון והוא ממשיך ומסתכל על שתיהן. זה עולם שונה לגמרי. "אני
לא מעוניין." הוא חושב.

הומור
חזרתי לפני שבוע מחבר בתל אביב. זה היה בערך ב-2 בלילה ויצאתי
מאיילון בדרך לכביש חמש לכיוון הבית.

בדיוק אחרי הפניה שמתי לב לתנועה חשודה שהתגבשה לדמות של
טרמפיסטית, שפחות או יותר הטילה את עצמה לכביש

אהבה
''למטה, למטה'' הוא חשב. זה היה כל-כך מזמין. חמש קומות
וסגרנו. מתחת לעמדת השמירה העיר נפרשה ובחוץ היתה הרגשה של
סתיו.
המוח שלו נדד לכמה מהאהבות הקודמות, לילך, יפתח, קארין. שום
דבר לא עבד.
בחדר, מתחת לכרית, חיכו כבר המכתבים להורים, לאחותו וללילך -
שיידעו

אהבה
לפעמים החיים נגמרים ואין לך הזדמנות לתקן.
הוא תמיד אהב לרוץ בגשם. הריצה ביערה דברים, כמו האהבה לאודי,
הנישואין, הטעויות.
לפעמים החיים נגמרים ואין לך הזדמנות לתקן - או שיש?

הומוסקסואליות
לפעמים החיים נגמרים ואין לך הזדמנות לתקן.
הוא תמיד אהב לרוץ בגשם. הריצה בערה דברים, כמו האהבה לאודי,
הנישואין, הטעויות.

הומוסקסואליות
הוא נשען על החזה שלי, די חמוד, הבחור החדש. "נו," הוא מסובב
את הראש שלו על החזה שלי, "אתה מספר לי את הסיפור עם הבחור
המבוגר?" אני נאנח, "אה... כן." אין לי בעיה לספר על זה,
אבל...

הומוסקסואליות
ואז בא משפט המפתח שבעצם סימן את כל הטרמפ הזה. עם ניצוץ מחודש
בעיניו, ויקי הסתובב לעברי ושאל בחיוך ממזרי. ''אההה... אחי,
בטח הייתה לך איזו ספונסרית שנתת לה בראש כל הלילה, לא?''

פוליטי
האוטובוס עם החיילים עצר באמצע הדרך. שדרת האקליפטוסים ולידה
תעלת המים כבר נצבעו באור השמש הגוועת. גדי ודותן ירדו
מהאוטובוס לערבית. חלק מהחיילים נשארו לישון באוטובוס, עייפים
מאירועי היום, וחלק ירדו לעשן סיגריה או כדי לראות את השקיעה.
גדי ודותן התקרבו לשדרת

אהבה
הגעתי לבסיס שלו עם הפצע ביד.בדיוק לפני הקק"צ.
אחרי הקורס חזרתי עוד פעם. להשלים,לסגור.הרגליים שלי הוליכו
אותי חזרה למקום שנפצעתי בו, הבור הנבטי, הגדה.
אחרי השקיעה ישבתי עם תומר תחת כוכבים בוערים ודיברנו על
החיים, על אהבות ישנות וכן, גם על צלקות.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הלכתי לבקר את סבתי
במוסד הקטן.
חדר אחד, עשרים זקנים.
יש מספיק זמן.

יחסים
עיניים רעבות ואני נבוך.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
אנתרופולוג
קליני?
נשמע מקצוע
מעניין.

אבל לגעת באברי
מין כל היום לא
קצת, כזה כאילו,
איכס?




דוגמנית עושה
כאילו היא מבינה
משהו.


תרומה לבמה





יוצר מס' 52819. בבמה מאז 15/7/05 9:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאופק מידבר
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה