|
רוניטה בוניטה
כשעיינת בקולי
ואני החרשתי
טבעת בי
|
מתי אסתופף בחיקך, תצטנף בגופי,
אנעל בביתך,
תפרוץ את דלתי
|
אני מוגזמת ממך
ומאוחרת.
דמי צעקני משלך,
גם השתיקות שלי.
המסה הסגולית של עצבי,
מאשרת את כח הכבידה
כשמחותייך הצרודות,
מייקרות את מהירות הקול.
|
אשד צנינים רצע את ילקוט הכזבים
אמתחת חמצן נותצה בלהב מילים
|
את רזי נשמתך אין ישות
ששומעת,
מלופפת ערגה,
כיסופים,
בשר מבשרך,
את זה את יודעת,
נשמט ממיטת החיים
|
מדעני המלחמות מדעי המדינות שודדי החלומות
יוצרי העלבונות מודדי השונה בוני הרובוטיקה של הדומה
עובדי הקלפים עובדי העבדים עובדי האלילים של השעון המשומן הזמן
המדומיין
|
כלי הרגש משתרכים נבוכים
צינורות האינטימיות תועים בדרכים
משק הקרבה מסמיק מיוזע
כבשר מעורטל הנחשף למגע
|
מתחככת בברנש נגוע,
זה שנדבק במחלת ההמון,
זילות ערכים,
מעשים אין מדוע,
מאביסות את בהמת הריבון.
|
דייק עמי באהבה,
יסד אותי,
משכול בדוי,
סרק בי,
דמיונות ממוטטים.
|
משננת את תווי פנייך, לחלום אותך בלילותי.
שואפת את ניחוח גופך, לנשום אותך כשתתרחקי.
צופה בגאיות ליבך המתכווצים לאות חיים, מונה כל פעימה שמידפקת.
|
הקירות מפהקים
מהנשימות המתקוטטות שלנו,
בחדר המותש מנוכחותנו השורטת.
|
נמצאתי לאחרונה משוטטת ברחוב האני אחד
הלכתי לעולמי, תיכף אשוב
|
אבודה ודואבת,
אסורה והורסת,
עצובה ובצועה,
עגומה אך גומעת.
עגונה ונוגעת.
בשרי משתבר,
מתחשל מתלחש
מהולל ואומלל
מאוכל מקולל
|
לטפי אותי תשוקה בשתיקתך העטופה.
שלפי את אישוני הלילה, הכבושות בשתי עינייך
פרטי עליי את נעימת אהבתך,
חייכי אליי כאילו אני לחייך,
צרבי אותי במרקם גופך קורא הדרור לתשוקותיי.
קלפי כל נקבובית בושה אשר חוסמת את סכר דמעותיי
|
שבוע שעבר איבדתי את צלם האנוש שלי.
טבעתי ולא היה מי שיציל אותי מעמק הדחי.
אחוזי המליחות עוררו סימני דאגה סוף עונת הרחצה וכל הדגים
מתים.
|
מיתרי החמצה מנגנים נעימתם,
לוחשים אין הרף פזמונם הנשנה.
זעקי המנון יהבך עד חרקי את שינייך
אין תווים לא נכונים, בראשיתך בראת את החיים.
|
תחפושות הפתיחות שעטיתי על קולבי הרגש שבי קרסו תחת נטל
המרמה.
קול קורא לילדות, תמימותך שאבדה לה בדרך. כמהה ועורגת כאם
לילדה, כבת אנוש לפרי בטנה, אני אלייך מסתורי הצנע והתום.
|
הגיגי האמרות, הדהודי ענבלייך,
האם ינקו זה מכבר עטיניה של נפש.
תורתך משנתך, ספוגים פעמייך,
האם היטו שעריהם אל פיזוזי נשמתך.
|
הפשילי כל שביב היגיון בך,
התפלשי בשדה התשוקה,
שאפי את מתיקות הרטט.
|
ויש בי את העוז להרפות
ותן לי את הכוח להתרופף
הלוואי ואחלש
ועיסתי תתאבק
|
צמיג אהבה מנוקר ופצוע
קליע שטמה ניקב את התם
כולד התאב לגמוע החלד
אך פלג נוזלים מתובל חימצן את הילד
|
בת קול עילגת
נשנקת בזפק הניחר
לפד מרה שחורה אורב באישונה של אשמורת
ענבלי שרטונות נושקים לצרימה
|
זעקתך משתיקה אותי,
קרבתך משתקת
נעימת חייך צרובה באישוניי
חסרונך הלחין פזמון דומם.
|
מגע אפלטוני מנוכר אך מוכר
הסתופף במכמורת חסדייך,
עוברך מתגנב למפתן חמוקייך
ספון ברחמך, זקוק לרחמייך
|
איוושת שינויי הנפש צורמות לך
חזיונות סטיית מטמוני הרגש צורבות את אישונייך
רקבונה של התמימות מרה לך
צחנת ההתבגרות הצרה את משאבת החיים
|
|
|
"אלוהים
ישמור."
"לא אני לא"
ויכוח מסעיר |
|
