|
ילידת 1978. "בילתה" תקופה בחוג לקולנוע באונ' ת"א,
אחר כך עברה למשהו אחר, בתחום לא כל כך רחוק.
מתלבטת בשאלה הקיומית:
על איזה צד של הטוסט למרוח את החמאה?
ובשאלות הרות גורל נוספות.
רוב הזמן, מסתבר
הטוסט נופל ומתלכלך.
האם זאת סיבה מספקת לא לאכול אותו?
7.8.2001
גם כשהטוסט נדמה נקי, הוא מטונף.
23.12.2001
ויגודר אמר פעם, באיזה שיעור מבוא, ש"ילדים וחתולים
גונבים את ההצגה".
לשיטתי, ההצגה חייבת להמשך.
זה זמן שהרגשתי רע. מועקה, או תעוקה, או איך שתקראו לזה.
אפשר להגיד שכאב לי הלב, אבל זה נשמע קצת פולני מדי, וזה מבלי
להיות פוליטיקלי קורקט, כי אין לי שום דבר נגד פולנים. אני
בעצמי, וחבריי הטובים ביותר...
|
בארמון בפרברי השלולית גדלה נסיכה. בהגיע הגיל, כמו רבים, פנתה
אף היא ללימודים אקדמיים.
ושם, במסדרונות המוסד, בדרך להרצאות באולם 115, הבחינה
בנסיך-צפרדע, ונדמה היה לה שגם הוא הבחין בה.
|
בפנים לא היה מקום, אז תפסנו שולחן בחוץ, על המדרכה. את
המוזיקה הרועשת בפנים כמעט לא שומעים בחוץ, אבל מדי פעם עובר
"רדיו עם אוטו" ואנחנו זוכות למדגם טראנסדאנסמזרחית וניאון
סגול שממסגר את לוחית הרישוי ומרצד בעיניים.
|
כבר המון שנים אני משתעשעת במחשבה. זה התחיל כשהייתי ממש קטנה,
בכיתה ב' או ג'.
שנאתי לקום כל בוקר לבית הספר, וקנאתי, במיוחד בחורף, בחתולה
שלי שנשארה לישון במיטה, מכורבלת בפוך שלי.
|
היא מתלבשת. כל השומעים בקול צווי האופנה עברו מזמן ללבן, אך
היא נותרת נאמנה למדיה השחורים. מתאפרת ברשלנות מהולה בהבזקים
אדומים, ויוצאת מהבית.
|
...אבל אז חולף מולך האיש הבא ברחוב, ובדרך כלל הבועה שלו
שולחת אותך...
|
שנים ציפיתי לשינוי. נכון, לא ידעתי בדיוק מה עומד מולי, אבל
הייתי קצרת רוח.
חיכיתי וחיכיתי והשינוי לא בא.
מצידי, עשיתי כמעט כל מה שניתן להעלות על הדעת.
|
הרופא הצמיד את צילום הרנטגן למסגרת המוארת, צקצק בלשונו ופנה
אלי, מכווצת בכסא, מבעד למשקפיים העבים.
"לצערי, הבדיקות מעלות ממצאים חשודים. ככל הנראה...", הוא עצר
לרגע, נדמה היה שמחשבותיו נודדות, או שהכלב של השכנים השתין לו
על העיתון בבוקר, לכו תדעו.
|
ובכן, אחת ההערות המעניינות (?) ומאלה שעוררו פולמוס, הייתה של
מישהו שהעביר ביקורת על רמתן של היצירות, רמת ההשכלה והמטען
האינטלקטואלי של היוצרים.
אותו מבקר התלונן מרות על התופעה הרווחת של כותבים סמי-אתגר
קרת והמליץ בחום על דוסטוייבסקי.
|
בחורה : "רציתי להכין אותך לחגיגות קצת קודם"
בוחנת את בקבוק הוויסקי על דלפק הבר.
"אבל אני רואה שכבר התחלת בלעדיי".
מתקרבת אליו מאוד.
הבחור הולך צעד אחורה וניגש לדלפק. מוציא כוס נוספת ושואל :
בחור: "רוצה ?"
|
צילום צבע
הודו, ספטמבר 2000
|
צילום צבע
הודו, ספטמבר 2000
|
צילום צבע
הודו, ספטמבר 2000
|
צילום צבע בדיגיטלית של שני גרוש.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
כל מה שאני
עושה
זה לשבת בבתי
קפה
ולכתוב סלוגנים
לבמה
חדשההההה
-אלוהים |
|
