|
אבק ודרך, עטפו מדים
מורל בעיניים, חיוך מסגיר על הפנים
אריות וגבורה, אש ואהבה
בשבילך מולדת אהובה
|
עת היו הזנבות לאודים
נעצמו עינינו בחטף
|
האורות כבו מזמן
והרחוב הפך שלו
מטבעות אותם אסף
עתה הם בכיסו
|
את העיניים היפות אזכור תמיד
את שהביעו בלי להגיד
כך עזבת פתאום בלי לומר שלום
אלי קרב הלכת, עדיין בני לא חזרת
|
|
|
אביה האיום!
זה אתה?!!!
יגאל עמיר, חושב
שהוא מכיר
אנשים! |
|
