|
אמרתי, "בוא נצא לסרט". המבט שלי לא היה מרוכז בו. לא הצלחתי
להביט לו בעינים. היה קשה. הם ירוקות. אתם מבינים? עמדתי שם
מולו, בוהה בהשתקפות של התיאטרון על חלון המכונית.
|
הוא כל כך מושלם, אתם לא יודעים כמה. הוא כליל השלימות.
|
ממעיטים בערכן,
הן פוגעות בכולם.
הם כמו חרבות,
|
|
|
לבמה חדשה יש
תמיד עצירות
בשעות הבוקר.
לקראת ערב קצב
חילוף החומרים
שלה משתפר
הפרוקטולוג
הוירטואלי |
|
