|
אשמורת שלישית. עוד מעט שחר. ערפל דק עוטף את ירושלים, חיוורון
של טרם אור. צינה שקופה נוטפת מן האבני העיר. עוברי אורח
ספורים ובודדים מתהלכים ברחובות. העיר ירושלים יורדת לבקר את
בניה, בספירת המלאי היומית של החיים.
|
באחוזת ויצמן
שכבתי על הדשא.
שקט היה בקצה העיר
רוח חלפה מן העולם.
|
אתם בונים בתים בדויים עלי תהום
עוורים לרוח המתגעשת
חותרים בבוציות סדוקות
ברחמי מים אדירים.
|
רציתי להיות בטוח שאני ישן,
לא זכור לי אם אי פעם הצלחתי לתופס את הרגע הנכסף.
עכשיו שאני ישן - אני פשוט ישן.
האם לקראת מותי אהיה שוב ילד?
|
מה הערך למחשבות,
שנהגו מתחת לפנס רחוב
על גשר מעל נהר שוצף בעיר לא קטנה
באוסטריה.
|
ליבי ללומדים לנגן בחליל
אצבעותיהם מטפסות ויורדות בסולמות הכרומטיים,
באיצבועים הסבוכים.
|
אני ערב לכול המילים
אני מחוייב על כול אות.
בדם, בקיא ומשקדים
כל המילים רשומות.
|
אברהם היה אבא רע
ויצחק בילה את שארית חייו על הספה
|
|
|
בתור בן תמותה
אין לי זמן
לפעמים,
בתור בן תמותה
אין לי זמן
לפעמים...
מאיר אריאל |
|
