|
נפש
יליד 1982 / 5 /31
לכל הנכנסים ופותחים את הדלת לפניכם חיי ומסעותי
האיישים דרך מילים. כל אהבותי רחשיי הלב והכמיהה
למשהו אחר שעובר ועוטף מחדש. אז אם חוויותי נגעו בכם
והעלו חיוך או כל סוג של רגש או פורקן אנא רישמו נא
תגובתכם. בהכרת תודה-טויטו עודד הפורש בפניכם את
עצמו.
והנוד הקטןראה ונשבה ומעולם למרות כל הקשיים מעולם לא עזב את
ידה,כי בליבה מצא את המחילה את אותו הרגש שביקש למצוא ואת אותה
האהבה הנדירה שיקרה מכל יהלום שהוא יוכל אי פעם למצוא.
|
אבל זה לא קשור לשום הצלה / שום מילה לא תשבור דממה / אין עם
מי להפגש / בלי רצון להתלבש / כשבחוץ הכול יבש אצלך הגשם יורד.
|
איך הגענו למצב
את תגידי תבטיחי לי לא להוריד שוב מבט
אני קולט עכשיו סימנים שבדרך
מנסה להכיל את הכול
|
לא רוצה להיות עבד לפנטזיות שונות / לא רוצה לנשום בשקט / לא
רוצה מיטה אחרת.
|
לא נתתי מקום שתבואי להתגעגע / לא נתתי ללב שלך להשתגע רק
עשיתי הכל שיהיה מושלם / ועכשיו אני מרגיש מכוער.
|
בעולם שלך יש ציפיות / חלומות בלונים ומיני מתנות
זה יפה זה חמוד / זה מתוק ושיני כואובות.
|
אני יודע שניסית לאהוב / אבל זה היה מוזר מדי / ניסית להתקרב
ממקום של בדידות / ניסית לאכול שלא היה לך רעב לכלום
|
אני כבר לא יודע מה לחשוב / תעזרי לי פה אני צריך זכרונות.
|
הייתי טיפש מטומטם מוקיון שרוקד סביבך כל הזמן.
|
מרוב שקר / הזמן קופא נגמר בגשם /
מרוב שכואב מול חלון שצופה / על כביש רטוב שוב עובר לה.
|
אני במחשבות שלי את שלי אני עשיתי / מכאן כבר אלוהים /
שקט כמו הגל שפוגש את החול /
הצדפים נערמים וחוזרים למכחול / בא לי איזה משהו לא חולני /
מערכת יחסים בינו לבינה איך מתחילי
|
לא מוכן לדבר איתך
כדי לאבד שוב
בכל מקרה נחזור לנקודה שהרגש יצוף על הגבול
|
לילה בחוץ ואני עוד ביום / מחפש לשרוף שעה עד תום.
|
וזה לא נגמר לעולם זה רק ממשיך וזה גליי צונאמי ענקיים
שמחפשים להחריב ערים וזה ילדים רעבים שברחובות משתוקקים
לחיבוק חם שיציל מהקור של החיים.
|
מחפש מילים כרגע מאבד שירים בראש
הרגש עולה כמו גאות ונשטף בתוך דמעות
זה מחשבות עלייך על המיוחד שבך
על כך שלימדת אותי את החוזק שבך.
|
ועשית את זה בלי טעם אמרת ננסה מה כבר יקרה ואני נשברתי מצער
מישהו מת לי והוא חי ונושם.
|
בגדים של יומיים / במוח הטוש / הומלס של חיים שמחפשים משמעות
רק צדק בלי שום אבל / לא רוצה לבכות על אבנים / כנראה ששם הבית
נמצא / מחובק עם תולעים.
|
אני הזקן הכי צעיר שאני מכיר שום חיוך ושמחה הכול מזויף כבר
טעמתי מהכול מחכה למותי בוא תאסוף אותי.
|
אם רק הייתה אומרת כן / הייתי עכשיו על ענן מתמסטל.
|
ואנחנו עומדים כמו אבנים למסדר דגל מהגיהנום שאלוהים פספס
בתרחיש בשעות כאלה אמורים לישון חיילים שבוזים מבילו לא חברון.
|
ושמש וירח מכסים על הזמן עוד יום עובר עוד יום גומר ואני
נעלם בין גדודי אנשים לרגשות ישנים לא עוזבים לא רוצים כל
הזמן בין השנים מתעוררים.
|
ומתקשרים ואומרים שנפגשים והולכים רק בשביל ללכת / ומתקשרים
ואמרים שנפגשים לומר עשיתי את זה ואת זה נותר עד גיל 30 רק
להגיע לזה.
|
לא יודע מה לומר לך לא יודע איך לבוא לפעמים אני חושב לי מה
היה
לולה הייתי פה.
|
גירושים / זה משאיר כתמים שלא יורדים / כשעולמות מתרסקים גם
הכוכבים שמסביבם נכבים / ושביל החלב שנמצא בגלקסיה אוסף אותם
לפעמים לעוד חלום שבו כולם שלמים.
|
זיכרון שמחוק, בפנים לי שחוק צחוק של כאב
איך הלב שוב דואב, קשה לי לנשום, לא יודע פתאום.
|
והם לקחו 6 מיליון / אז שיקחו גם אותך הם לקחו 6 מיליון אז מה
זה עוד אחת / הם לא יבינו על מה את מדברת כי אצלך זה כבר מזמן
נעלם לא היית שם אף פעם אבל בזיכרון שלך רדום מספר.
|
כל מה שכבר איבדתי לא יחזור לעולם
מתיקות של תמימות בים יצרים
הולכים לאיבוד באוקיינוס חושים
מפחד לאבד חשקים של טירוף מי אני בכלל בלי זה
|
כי זה מה שעשית לי / וחזר כמו רכבת שדים / הם מדברים בלילה
רודפים אותי ובעצם כולם מתים / ואני עדיין לא יודע את זה / אבל
משהו מרמה / הכל מת הכל מת ואני עדיין הוזה.
|
ואם שבוע של פרפרים עבר לך לאן הם עפו לתמיד.
|
היא לבנה מקומטת ונורא נחמדה
יש לה היסטוריה מקום המדינה.
|
ואם אקפוץ מהגשר שבו הסתיימנו במילה פצועה אל תוך עינייך
שמסרבות לסגור.
|
את מחכה להזדמנות בטוחה לא לאהבה / את מחכה למשהו שלא יעלם
בשגרה / שתסתכלו בעיניים / עד מתי זה טוב לבינתיים / רק שלא
יעלם מהאופק / מחפשת כרטיסים לשמיים.
|
אין שום עמק שווה שנוכל לחצות ולעולם לא לשרוף כי גם הנצח
לפעמים הוזה.
|
ואם אגיד שהיה לי כיף ואיך כל יום הגלגל מסתובב כל הזמן לחוץ
בתבנית מסדר לי את החיים לפי להיט של תוכנית.
|
לא רציתי לרוץ בין ילדות לבגרות וזקנה וחזרה רציתי שקט עצוב
כזה כאילו מישהו בכה.
|
ועכשיו זה ועכשיו גם זה
לא זה לא קורה לי עכשיו
|
אי אפשר לאייש את הייאוש
אין פה מלחמה פנימית יש צימצום ריגשי
|
קצת קשה להרביץ ביד מול תמונות חיוורות של מישהי שפעם הכרת
העיניים הריקות שפתיים מלאות הבטחות של עולם נעלם.
|
ויש משהו על הלב שלא נותן מנוח
מחשבה תקועה שלא רוצה לברוח
אני מנסה לנחש אותה
לחוש מחדש עניין בחיים
שחולפים לי מהר מידי
|
וזה מיד נגמר שאתה רק מתחיל לחשוב על המכה הבאה שאתה הולך
להכניס וזה חיים בקריז כי אתה עובד כמו טיל להכין שכבה ראשונה
של חויות בכרטיס.
|
כבר עקפתי עולם במחשבות עלייך / גם כשהייתי עסוק בדברים אחרים
/ לא רציתי לחזור ביקשתי עבור / ואיכשהו נעצרתי ביום שלא רציתי
לזכור.
|
ואיפה הלב בכל התמונה
מנסה להכיל כל יום את היופי שהוא ברא
|
אז מה לעשות ביום הזה כדי להרגיש קצת מיוחד ושונה
ואיך עם כל חיבוק שנוגע אני מרגיש יותר בודד.
|
מי אמר שהסטלן שבגינה דופק לי בנג הוא יותר מאושר ממני.
|
כשהלילה נשאר ביום / ואני כולי הפוך לא יכול לחלום / מול
תמונות מרצדות מחליף מצבים / משמח לעצוב דרגה מאלוהים.
|
ואני אומר הלוואי והיית שם / בכוכב הבודד שלי, קצת בעניין /
ואני אומר לעצמי מה כבר חשבתי / אין כאן כלום וגם אין אף אחד.
|
כי כולנו חולי סרטן בעולם של עשן
כי כולנו נמות מתישהו כי זה הגורל
וכולנו חיים בשביל הסתם.
|
אז בואי נגיד שלום יפה יבוא יום תפתחי לי דלת סגורה תבכי שוב
פעם כאישה.
|
ואיפה כל הדברים היפים שבראת / אני שואל עולם עצוב מטומטם לא
שפוי ואותי תקעת באמצע / רק אהבה מביאה מלחמה / ואני זה עוד
שטח שילחמו עליו דורות.
|
חיי באשלייה של אהבה ובסוף שונא עצמי בהשהייה.
|
כל היום מעשנים וישנים / כל היום מטפסים על העצים / כל שניה עם
חול בין הרגליים / והשמש שוב צוללת בעיינים.
|
תרפי ממני אבל תחבקי תלחשי לי מילים אבל תשתקי נמאס לי מזה
אני לא יכול את מבקרת אותי בחלומות בלי הזמנה מראש.
|
ויש לי מחשבה שמתחממת על אש קטנה שתיים סוכר והחיים יהיו
מתוקים בטיפה.
|
זה לא שלום רצוי / לא זוכר בדיוק מה אמרת /
זה לא משנה בכלום / המצב נשאר כמו שעזבת
|
אם הגעגוע לא היה מציק אם הקרבה שלי לא הייתה דבר מרחיק אם
ריפרוף שפתייך על שפתיי היה דבר של מה בכך.
|
שנים לא חיבקתי באמת עבר הרבה מאז שנגעו בי
שכחתי את היחד
שחיפשתי איתך.
|
היא בת 14 בת 30 היא כבר יודעת הכל אוספת אהבה בצמתים.
|
אני עדיין מחפש /זה אומר שלא מצאתי לא את החלק השני שנמצא אי
שם / לעצור הוא לא יכול / רק להרטיב קצת לא לישון.
|
את כמו חלום מתחמקת / את כמו גשם על חלון נעלמת
|
לא מסוגל לישון / כל הזבובים מעירים בי / סובל מיובש בלב /
מחכה שתבואי תרטיבי.
|
בית קפה של ילדות מחלון מכונית סגורה מראות של אהבה היא שכחה
איך לגעת החיים לה חולפים היא רצה לה בחלומות חופשייה מכבליי
החיים.
|
והלבנים בכביסה הם לא שלי, לא שלך, הם פנטזיה סגורה, נמסה
משפתיים יבשות מסוכר.
|
מה שנשאר מחלומות זה הרצון להתעורר מהם / מה שנשאר מעצמך זה
גוף כבד מלא סיוטים / מה שהולך לפניך זה פסים לבנים בדמות
כבישים / מה שהולך לפנייך זה מה שהשארת בארונות סגורים.
|
אני באה לזיין אותך / כדי שתתכונני / תבשמי למטה / תגלחי איפה
שצריך / התבייתתי על התחת שלך / מחכה שתעזבי / תעשי יוגה כדי
שלא יכאיב
|
לחזור אל אהבה חוזרת / לשוב אל מיטה שותקת / למגע שגמע מרחקים
של אכזבה / ושתיקה עצורה / בשניה לא קשורה.
|
אני רוצה לישון לא להתעורר לעולם
לשרוף את הרגש להרגיש מטומטם
להיות ליצן בתוך הכאב שלך.
|
אז תחזרי מחדש הזמן כבר יקח שום הגדרה מבוישת לא תשים אותנו
בצד בשקט.
|
שורות שורות הם עמדו להתחנף
לאף הגדול לא איכפת להינזף
|
וזה לא הזמן שלי הבוקר / מעדיף לחכות לצהריים בלי זבל בעיינים
/ וזה לא הזמן שלי בבוקר / מה לעשות שאתה נרדם רק אז / זה
בדיוק באה שניה שמצאת שהכול במקום / רגע של אושר כתום בעולם
הצהוב.
|
אתה כבר מבוגר עכשיו / אין ממה לפחד / את כל הילדות שלך השארת
בזכרונות של משקה בודד / אין כבר זמן לפחד / לשמוע שהכל יהיה
בסדר.
|
ואני במוחי מזייף את הכול אומר שמעולם לא הרגשתי את מה
שמבחינתך לא נכון תעזוב אמרת בי לא תמצא את המקום החם שתוכל
להניח בו ראשך לשניה.
|
התהיות כבר נשאלו / השאלות כבר נענו
אין לנו לאן לברוח / אין לנו לאן לעוף
ואני שואל ואת שותקת ואין לך מה כבר להגיד
|
הלוואי והייתי מושלם ככה לא היה בלגן /
עם חיים מוכנים מראש / שאני אדע לאן לאן.
|
אני מחוק מרגיש הפוך כל הרצפה מתנדנדת / אני עומד על חוט /
באתר הבניה של המוח דופקים פטישים / מתמקדים בנקודה בין מגוחך
לטיפשי.
|
והיא מחפשת לה סיבה, עצבות שתהפוך לבדיחה זולה
היא מחפשת לה פנים נעימים ושלווים, מחפשת לה תשובה - רק לא בא.
|
זה מעולם לא היה שלנו
חלום שנגעת בו לפעמים שמתגעגעים
|
מילים שחלמתי לחלום איתך מגע שלא נולד למציאות כבר לא מתקרב
על סף דלתך כמעט לא מכין לך שוקו כבר לא מדבר כשאני מתעורר
מעדיף לשמר אותך כחלום שלא מתגשם.
|
מה אומר כבר מעבר לדלת / לא ארוץ לעולם / רק אוכל קצת לבכות /
ואם ארצה בשקט / להכין כוס קפה שיהיה לאן לצלול.
|
מסתכל אלייך איך את לא רואה
מביט בעיינים שיורדות לשקיעה
נע בין גלים של בדידות לכמיהה
למשהו קטן כמו סיפור לפני שינה
|
וכל אחד יודע מה שהשני שומע וכל שניה רצים לאנשהו בלי סיבה
לא נושמים מחכים לעצור סתם לשבת לחלום.
|
אני לאט לאט לאט מאבד בך עניין /מסתכל על השמיים הם הופכים לי
לאט דהויים במקצת / את מדברת המילים נשמעות בלי צלילים /
השתיקה רק גוברת / ופה לא סיימו לסלול את הכביש
|
אבל הכול זו תחבולה / מילים יפות עמוקות כדי שניכנס למיטה /
והיי את בת 18 / אזיקים יהיו לשעשוע / ואת תשחקי סוהרת קשוחה.
|
ואין לי כוח להכין קפה
מזל שיש לי את השוקולד פרה שהוא בטעם נורא דומה
הוא מריר וזה טוב הוא גם שחור
אז אל תצחקו עליו זאת לא אשמתו.
|
ככה כל החיים אתה נמדד בידי אחרים מחפש משמעות שלא קיימת מחפש
את אלוהים
|
אין לי יותר מה להגיד לך
אין לי יותר רגש לזרוק.
|
אז תרים את הבגדים מהרצפה די להיות מבולגן מספיק להיות אורח
כאן להתנהג כמו זר מתי תהיה מסודר.
|
זה אני שעומד כמו מתלה עירום בלי כובע או צעיף לדרך
רק חיוך מחוק נשחק מקשר.
|
שברירית כמו הרוח
עצובה כמו הגשם
אך שם ממקום של כאב
עולה כל הקסם.
|
והמילים מתקלפות מליבי
העינים תרות אחר תשובה מחופשת.
|
אז נורית אומר לך ואכין ואפנק
אבל את הקפה שלך תעשי בעצמך.
|
ואם הייתה נקודה בזמן שאיבדתי רציתי להגיד המון דברים ועכשיו
נותרנו שוב כחולמים.
|
מחשבה נטרפת אותי מאבדת
נשיקות של תום חיבוק של אתמול
|
העיקר שנשמור על קשר / לא משנה מתי זה יקרה / העיקר שהייתי
אדיב / אז זרקתי: "תני טלפון נתראה בעתיד".
|
וזה מוסיקה מתנגנת שעוד 3 וקצת דקות נגמרת וזו אהבה נכזבת וזה
סתם מסתם
|
וזכרונות רחוקים / מחזירים אותי קרוב למקום שרצתי בו כשהייתי
ילדון / הרבה לא השתנה בי ואולי גם הכל / עיינים עיפות יותר
ופנים ארוכות.
|
אם אתם רוצים סרט זר / עם יפני נורא מכוער ובית קטן בערבה' שם
נמצא איזה צמח בסכנת הכחדה / אז אל תבואו לשאול אז אל תבואו
לשאול כי בענק הוידיאו רואים כחול.
|
אז מה פתאום נהיית בוגרת / סוד עייניך רואה כמראה / וכשגופות
נפגשים במחול החיים / הם עדיין עצם לעצם עיורים
|
כל פעם אני מוציא לכלבים חתיכות של עצמי על הקיר והחלומות נורא
מוזרים פעם חלמתי גמד אני רודף אחריי ענקים.
|
אני צריך לדעת איך זה לנשק אותך / אחר כך יבואו הדמעות אני
צריך לדעת איך זה לאהוב אותך / ולהשאיר בי חלק שלם.
|
ואיפה השוני שכולם מדברים איזה גוף גיטרה חם שיכוון לי קצת את
החיים יגרום לי להרגיש צעיר.
|
לא חיפשתי תשובות רציתי אמת
בחרתי למות כדי שלא אצטרך לוותר.
|
ואת יושבת בלי תזוזה, העיניים מלחשות
והפה פוצה דממה.
|
הולך לעבודה / הולך כי אין למה לחזור בכלל / מתנדנד על הבוכנות
של הגוף / כי לנפש לא איכפת מי יעזוב
|
איך שתיקות מכאיבות יותר ממילים נשמעות
איך זנות של רגשות זה דבר קליל
איך הגוף רועד גם כשהוא כבר לא נוגע
איך הכאב באה בלילות להטריד.
|
והמלודיה כמו רעש של שחפים כמו עיט בשדה נבלות חדשות והעצב
שוב נמצא הוא מקום המדינה אם יהיה חוק התיישנות של זה
המדינה תיכחד.
|
ותני לחשוב בפרטיות האם שווה להישאר כשבכיתי נסגרה עוד דלת
ושום חלון לא נפתח בקלות.
|
שופך זיכרון לאויר העולם
שופך על הקנבס טיפות של אדם
מצייר במוחי דימיונות לא שלי מחזר אחריי וכובש את ייצרי
|
וזה מצחיק שהחיים כמו תמונה מתנדנדת מתכווצים לתוך כוסית עם
נוזל ששם חיוך מטורף על הפנים.
|
וזה כאב וזה שרף / וזה צרב
הלב הפסיק לפעום / והראש הפסיק לחלום
מחשבות נגוזות / תקוות מרירות
טעם של עוד / בתבשיל של what's the fucking point
|
יודע מה זה להרגיש אבוד / אבל לא מתוך עייניך מדמיין את הכאב
לובש צורה אבל הוא לא באותה המידה
|
ונראה שאני הכי לבד בעולם בחדר מלא אנשים נראה שאני רק משב
אויר במקום מילים יש דמעות ראש מלא זיכרונות חלקם שמחים רובם
עצובים אתה היית היחידי שמילאת אותי שמחה ברגעים שנראה שהחיים
שדדו אותי והשאירו אותי עזוב בדרכים לא דרכים.
|
היה בך טוב שלא מצאתי באחר / לא אשכח איך נגמרת לי מהר
|
ושותה עוד אספרסו / מחליף עוד חבית / הזמן לא עובר כאן בשיט /
מביט בזריחה שחלפה ושקעה / ושוטף עוד חסה שיספיק משקית.
|
תגביר ותנמיך אל תנשום אפילו זה מפריע לעולם לשכנים, כי כבר
לילה אפילו מלאכים ישנים.
|
ואני מדבר עלייך כדי לשכוח
מנסה לאהוב אבל לא בכוח שותק מבפנים
מנסה לצרוח דומע דמעות שיוצאות בכוח.
ואיך שאני הולך את לוחשת לי לחזור צורחת במבטים זועקת אותי
להרגיש עמוק בפנים
|
אני / אני עולה על מטוס / משאיר עבר בנתבג / לא מסתכל לאחור /
אני רואה שלטים באנגלית / קוראסון צרפתית / ובלונדון בשדרה
מאכיל ציפורים במכה.
|
אז אני שולח ברכות חמות מקווה שאחת מהם תחדור עומד כל כך קרוב
זה מכאיב עדיף לי לעזוב עוד נשיקה של אוויר.
|
מישהו אשכרה גר שם / לא זה לא בית זונות מישהו אשכרה גר שם לא
זה לא דירת מסתור לעובדים ללא אשרות
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
תגידו, איך יש
הסיפור שאינו
נגמר 2?
מתי נגמר הראשון
שכבר יש 2?
משועמם בתהיה
פילוסופית |
|
