|
יליד 1978, שגילה את נפלאות הקריאה והכתיבה מחדש
לאחר שנים של התמכרות לטלוויזיה.
עסוק בהשלמת פערים בכל מה שקשור לאבני יסוד בספרות
העברית ולועזית בכלל, אבל בין לבין חוטא עוד טיפה
בצפייה בטלוויזה.
כרגע בהפסקה מאולצת לטובת לימודים ארוכים, אבל תמיד
ישנה תקווה.
המלצת מערכת:
לקבל את החיים במתנה
משהו קצר:
Leaving
עניין של זמן
The good old feeling had started to spread along his veins
and arteries. The tear had nearly dried out, and a vague
smile grew larger. The ninth cloud was calling him, and he
was making his way toward it like a speedboat racing back to
shore.
|
"רון..." נשמע קולה של קארין והוציא אותי מקיפאוני.
לא האמנתי שקונצרט יכול לרתק אותי עד כדי כך, ובטח שלא הקונצרט
המסוים הזה.
עד אותו הרגע תמיד ראיתי בקונצרטים משהו סתמי (הרי אני יכול
לקבל את אותו אפקט מוסיקלי גם ממערכת הסטריאו שלי בבית),
|
יום בהיר אחד העבר, ההווה והעתיד החליטו לנסוע עמי ברכבת.
היה זה מביך מאד לפגוש את העבר בדיוק ביום שהחלטתי לקחת את
ההווה לטיול.
העבר עמד שם, קצת המום, מנסה למחות את הלחלוחית שהצטברה בעיניו
כשראה שאני
המשכתי הלאה וכעת אני והווה מסתדרים מצוין.
|
מיד כשנחתי בבנגקוק ראיתי אותו, תאילנדי קטן מלוכסן עיניים.
יש שאומרים שהתאילנדים הם עם מעורב עד כדי כך,
שחלק מהם נראים מונגולים,חלק סינים וחלקם בכלל נראים יפנים.
תקראו לי גזען, אבל עבורי הם נראו כולם אותו הדבר
|
ג'ק חלם בצבעים. הוא לא היה מודע לכך שמדובר בתופעה מיוחדת,
לפחות לא עד אותו הערב בו שוחח עם שאר חברי קבוצת הקריאה אליה
השתייך, אודות ספר שעסק בחלומות. הוא זכר כיצד השיחה התגלגלה
והם החלו לדבר על הפרטים הקטנים שמופיעים בחלומות
|
בגיל 30 קיבלתי את החיים שלי במתנה. מייד כשהגעתי הביתה ראיתי
את הקופסה הגדולה מחכה על מפתן הדלת. הייתה זו קופסה צהובה
קשורה בסרט אדום בוהק. "ממש כמו קופסאות ההפתעה בדרדסים"...
|
"מצנחים זה דבר הכרחי בחיים!" פסקה כרמית.
אני מיהרתי להנהן בראשי. אחרי הכל, זה תמיד טוב שיש משהו שעוצר
את הנפילה שלך,
אבל לא חשבתי שזה המקום לספר לה שלא לכל דבר יש רשת בטחון;
ובכלל, מצנחים אמנם שומרים עליך, אך הם גם מאט
|
"אח..." זרם חול נוסף ניתך על ראשי, לא ברור מהיכן. הבטתי לעבר
כפות רגליי ששחו בגרגירים אינסוף. ניערתי את הרגליים והבטתי
בזהובים המקפצים וזרם של חמימות עבר בי. אני נהנה כאן בינתיים,
אבל מי יודע כמה זמן נותר לי...?
|
הריב המשמעותי הראשון שהיה לי עם חברה טובה, טיפשי ככל שהיה
בהסתכלות לאחור, הותיר צלקת קטנה בלב שלי. בניגוד ללב של אנשים
אחרים אצלי הצלקת באמת הייתה קיימת, ובמעקב השנתי שלי בבית
החולים כל הרופאים באו לראות אותה על מסך גדול.
|
I saw my brother leaving.
He turned away from us just like that.Actually, he wasn't
himself lately.
For the past few weeks previous to his leaving, he became
someone else -
different from us.
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
הכיצד?
אבשלום קור תוהה
איך. |
|
