[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
ירון


אל היצירות בבמה האהובות על עודד עוזאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה

לרשימת יצירות השירה החדשות
"..וכשצללים יכסו את האדמה
תשמח,
לפחות על שובה של האמת
על החופש לבחור בשנית..."

הדרך בה הלכנו
עודנה פוסעת את צעדיי
את בהילוך מרושל
ואני ממלא את עקבותייך

מצב
תהום על פניו
ורוחם עוד איתו
רק זיכרונות ואבק
ואחריתם מי יבוא?

פיוט
פנים מתערטלות בחשיכה
נצרבות כפצע המגליד
נותרת דממה

מבותרת ומוטלת בגפה
ונפץ מילות התקווה
כעלה נידף הנישא ברוחות הצפון
מילותיו אבודות

שיגרת מעשה נשגב
כריבוע שלם
גבולותיו מנוסחים לפרטים
בתלכיד הטבלה המחזורית

הילדים נותרו ברכב
ואנו איננו עימם עוד,
לבד הם מפסיעים בין הבטחותינו הסתומות

עין רודפת עין
מיתר שוכח עצמו, נותר.
יד מיותמה,
אישון לבין ריסים מזדחל

קינה
עין רדפה עין
מיתר שכח עצמו, נותר.
ידיי המיותמות
ואישון לבין עפעפייך הזדחל.

נושרים
אנשים חרוכים
כעלי העצים
וכוחם כה דל לקצב החיים

"....הצללית הנרעדת תמורק
על פני שולחן ערוך
תוגש שירה רחוצה...."

פיוט
...ןשקעה לה התמימות
ופניה יפות התואר התמוססו באוויר הצח
וגל אחר גל של פיכחון דהר לעבר החוף
מכתים את סלעיו
שוצף אותם בקיסמו הלבן...

כאב הפרידה נישא למולו,
ניבט
מתוך ראשים ערופים,
אט אט,

על ערש דווי
דברי תוכחה כמפעל חיים,
שמלת כלולות לבנה
בקוביות מזל
מספרים עוקבים

ראשית הוא לכל יום:
בוסריותה של האימה,
חרדה בראש חוצות
אות ולאחריה תבנית

פיוט
יש אמת
והיא כבר חלפה
תמונות יש בתוכה
היא עוד אינה

ובחנתי את אשר ראיתי
והוא שהיה שם
אינו רואה כמותי
אדום וירוק טרי כצבע השמיים...

החלטות מוכתמות,
ביגון ובתפילה,
הזהות על כלונסאות דקים נשענת,
על שירי אהבה

מעדיפים את גופות החיילים.
בתקיפות הם כורכים שמיכות רכות מעל פנים נחושות
חלומות שלא יהיו
ותקוות מנופצות.
הם כבר לא יסתערו אל בין חמוקי האויב.

"לחפצים שלא חלקו את הווייתם עימך,
לימים שלא אחזת בידך הקמוצה
לפנים שלא תכיר.
לכל מתגעגע אני,
הכול."

קולנוע זה קשה.
ציפייה,
מסך עולה,
רעש הבד הנכנע

גורל
תחנות עזובות, מדממות, מפולחות,
כשאון שמחת הבודדים,
הנושאים את בת צחוקם,
בשרותים ציבוריים.

מבטים מוכרים
בפינת הרחובות המצטלבת
אדם מחבר משמעות
ותריסים מוגפים
אין אחרת

פיוט
..."האופק אין לו סוף הם לוחשים"
מתכסים בשמיכותיהם הרכות
הרי חום ניתן למצוא גם לבד

אהבה
פנייך זכות המבע מישירות אהבה רכה,
חסרת פשרות, מזמינה.
את קפואה באושרך הרחב
וידייך פרושות
אל קרני שמש המזדככות סביבך..."




כדי לחסוך לנו
את ההוצאות על
ארוחות במסעדות,
בתי קפה, שעות
של שיחות טלפון
ואת כל המאמץ
בלהתלבש
ולהתארגן: רוצה
לשכב אתי?


תרומה לבמה





יוצר מס' 12770. בבמה מאז 9/5/02 1:14

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעודד עוז
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה