שלום קוראים לי עודד.
לאחרונה יצא לי לשוחח ארוכות עם חברי הטוב על אומנות
ועל יצירה. במהלך השיחה העמוקה מאוד, יש לציין, חברי
טען כי כתיבתי היא משהו שיש עליי לפתח משום שכשרון
יש לי- וחבל שאינני מנצלו לכתיבה מסוג זה. אני מאז
ומעולם אהבתי לכתוב ולהתבטא, אך לא בפרהסיה. כעת
כשאני מסיים את לימודיי בתיכון חשבתי כי זה יהיה
תחביב מעולה למשך 6 החודשים הבאים לקראת הגיוס,
ואולי אגלה כשרון חבוי, שלא ידעתי עליו קודם לכן,
בכתיבה יוצרת.
כל היצירות שאפרסם, הן בגדר התחלה גרידא, ולכן
חשובות לי התגובות והביקורות בין אם טובות ומחזקות
או בין אם בונות וקצת מרושעות :), אל נא תהססו לכתוב
כל מה שעולה לכם בראש עקב היצירות שלי. כל הנכתב
הינו פרי דמיונו של מוחי המשוגע וההזוי בלבד, ואם יש
דברים קצת מעוררי מחלוקת ופרובקטיבים לצד סיפורי
אהבה מתוקים שאפרסם, אנא לא לקחת אותם בשיא הרצינות,
כתורה מסיני או דבר הבא בכדי לפגוע בצורה כלשהי, אבל
כמובן שכן מותר לחשוב על מה שנכתב, ובצוותא עימי,
לשער השערות.
כאן יפורסמו מספר סיפורי אהבה, ואף דברים עמוקים
יותר כמו שאלות קיומיות עמוקות שאליהן אנסה לחפש
תשובה מעמיקה יותר מ"יהיה טוב" או "בטח שיש
אלוהים".
ושוב, אנא זכרו, קחו הכל בעירבון מוגבל ובהומור.

הקבלה לסיגריה הרהור החיים הם כמו סיגריה כל החיים אנו מרעילים את עצמנו וכשהכל נגמר אנו מצטערים.

אכזבה טוטאלית אהבה נכזבת מבט חפוז לעברו השני של החדר. מבטים מתחלפים. קצב דפיקות הלב מתגבר בפראות. השפתיים מתייבשות והשכל צונח עמוק לתחתונים. רוצה לזוז אבל הרגליים לא מרשות.

סיפור באל קנאי וקטנוני דעה אני רואה בתנ"ך סיפור חביב, בעל עלילה ארוכה ומפותחת, אך מאוד עיקבית וחוזרת על עצמה. וכמו בכל סיפור, לחלק מהדברים מסוגל הקורא התורן להתחבר או לא להתחבר, על פי תחושותיו האישיות.