|
אל העולם יצאתי, אל ארץ חדשה,
וכל אשר הייתי, תינוק בחשכה.
וזמן חלף עבר ורוח סערה,
אך דמות דוממת כך נשארתי, בתוך חשכה.
|
ומאיפה גודל אבותינו?
ומדוע כה קטנים הננו?
עמל אבותינו ובניינם
הוא זה אשר בנה אותם
|
יורד הלילה זמן לישון
אביר מביט מהחלון
|
אהובתי היא ההמנון שבליבי הוא מזמר
ובדרך אבירים לתפארתה אני דוהר
|
|
|
צריך לצבוע את
הסיפון.
טוב רגע אני כבר
גומר, איפה
הפנטאוז שלך?
כאן על השידה
אבל אל תלכלך
אותו, דיר
באלאק!
קולות הימאים |
|
