|
בטרם אחמוד לצון
ואראה דמותי הקשישה
נופלת שדודה לעורמתה.
|
נותנת בי זיק תקווה
לראות את חיי אחרים
בלעדיה.
|
לוחשת לה סודה האסור
וממשיכה בדרכה
לספוג עצבות רגעיה
מהים שלא נגמר
|
אח דולקת חמימות ענוגה
ואני יושב על
מרצפות קרירות המחליקות
מראה סגרירי
לאביב הבא.
|
|
|
1942:
אבהריימל 'ה:
"יש פה ריח של
קרמל."
חיימק'ה:
"כן... שורפים
את חולי
הסכרת..."
-שוונג בדיחות
שואה |
|
