|
נזכרנו בגיוס הנקטרינות שבו היינו צריכים לדלל את כל הפרחים
ולהשאיר רק פרח אחד - הנבחר לשאת פרי. ראול סיפר לי שהוא היה
עובד איטי מאוד, כיוון שהיה לו קשה להחליט מי יישא את עומס
השושלת הפיריית.
|
|
|
-התשמע קולי,
רחוקי שלי?
- נו בוודאי
שכ....
-בווווווווווום
דוגי - רמת גן,
מרץ 1991 |
|
