|
 17058785 nuki21
פרח חורפי , אור קטן וחמישי של חנוכה דצמבר 82'.
משוחררת מכבלי האהבה.
כלואה בכתלי השכול מסוף מרץ 2000.
יהודיה גאה וחילונית אדוקה.
שמאלנית מתוסכלת וציונית פטריוטית.
אוהבת, כואבת, מאושרת, סובלת, מלאת רגש המתנקז
בכתיבה מהלב.
עוד רגע מתחילה אוניברסיטה שנה א' אבל בינתיים היא
סטודנטית מצטיינת באונ' שמשותפת לכולם - החיים.
לא רוצה לכאוב
רוצה רק לאהוב
רוצה לתת ולקבל מה שיש
אבל זה לא מה שאתה מבקש
|
אל תחוש אשם
אם אעזוב אותך
כי זה לא יהיה מתוך שנאה
זה יבוא כי תכבד עליי אהבתך
|
אני יושבת מסתכלת
וחשה בסבלך
ואיתך כבר מתפללת
שיחרוץ את גורלך
|
את שוכבת שם
מחכה לאלוהים והוא לא בא
גם לא מלאך המוות שליחו
|
רציתי אותך ושוב לא מצאתי בעולם חלומות הזויים מסוייטים
געגוע למה שהיה ואיננו...
|
מי שהולך בדרך בה הלכתי
לא יראה את צעדי
|
הכל היה יכול להיות כל כך מושלם
אבל אני פה ואתה שם
|
יש כאבים של הלב
וזה הדבר הכי כואב
אלו כאבים של געגוע
כשהלב בועט ולא רגוע
|
עבר אותו הרגע והיום
בו יכולת לקחתני
ולהרגני לנצח - ולעד
לכלוא אותי בכותלי לבך
|
אולי תרצה לתת את מה
שאינך מסוגל לתת כעת
לך לך אל המקום ההוא
המקום בו אני לא נמצאת...
|
געגוע מהול בעצב של שישי.
שוב אין שבת שלום
שוב המלכה לא עושה לי מנוחה
שוב בריחה לעולם הזיות וגעגוע נצחי.
|
וללב הזה כבר אין שלווה
וללב הזה כבר אין תקווה
|
לא נמאס לך לשבור לבבות
בסוף לא תמצא אהבות
|
ילד הולך בדרך וחושב
מה יקרה לי אם אעלם עכשיו
בשקט מופתי הוא מוצא מיסתור
בתחום שבין הלבן לשחור
|
כי מאז שהלכת למדתי איך לכאוב
כי מאז שהלכת למדתי געגוע מהו
כי מאז שהלכת אני רוצה רק אותך
אך אני יכולה רק לבכות את מותך
|
היא לא רוצה אותך יותר בכלל
לא קצת לא הרבה
לא כששמח ולא כשעצוב
לא רוצה
לא רוצה
|
תן לי את השלווה
לליבי הכואב כי הלכת
תן לי את התקווה
שאותי בליבך לא שכחת
|
|
|
