|
פתאום הכל כאילו צלול
ובעצם כלום לא ברור.
לאן אני בא, מאיפה בורח?
|
אני בא בסערה
וכסערה שוכח.
|
ואני חשבתי לעולם לא עוד..
|
ואולי כך, לא נתמכר בקלות לעולם הנתון מאיליו.
|
|
|
מר טיני, מר
גריטה, מר
גרינה, מר ציפן
ומר שמלו ישבו
ובכו על מר
גורלם.
מר עז רדוד מנסה
להתחיל בדיחה
|
|
